בתשובה לדב אנשלוביץ, 04/07/11 21:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לפלשתינים יש כשרון לא להחמיץ שום הזדמנות להחמצה (דברי אבא אבן). מעשי הפלשתינים היום מוכיחים את דברי אבא אבן. בעוד הפלשתינים מבזבזים זמן בקינות על מה שקרה להם לפני 63 שנה, הם מחמיצים הזדמנות היסטורית להקים לעצמם היום מדינת חסות (חסות של ישראל ואולי גם ירדן). הפלשתינים אינם מסוגלים לארגן לעצמם מדינה שמכלכלת בכבוד את תושביה, זה מצב שימשך עוד עשרות שנים לפחות. רק מדינת חסות תאפשר לפלשתינים קיום כלכלי מכובד. בלי קיום כלכלי מכובד תושבי פלשתין יהגרו מהשטחים לארצות אחרות כפי שהם עושים כך מאז מלחמת 1967 (וביתר שאת לאחר כל אינטיפדה). היום הרשות הפלשתינית קיצצה ב- 50 אחוז את המשכורות של עובדיה. זאת בעקבות סירוב ישראל להעביר לרשות כספי מיסי יבוא (ודומיהם) בהמשך להסכמי אוסלו. ישראל מסרבת להעביר כספים אילו כל עוד הרשות לא מתנערת מהסכם הפיוס עם החמאס. אני מניח שבסופו של דבר ישראל והרשות ימצאו את הנוסחה להעברת כספים אילו, אבל אנו רואים עד כמה חלשה פלשתינית מבחינה כלכלית. בלי שיתוף כלכלי נימרץ מצד ישראל, פלשתין תהיה אחת המדינות העניות ביותר בעולם. התקדימים ההיסטוריים מוכיחים שארץ עניה מאוד מתרוקנת מתושבים אם יש להם אופציה כזו, הם מהגרים ממנה מייד כאשר הם מוצאים דרך לעשות זאת. חלק ניכר של ערביי השטחים יכולים להגר למדינות השכנות (למדינות המפרץ לפחות בשלב ראשון), יש להם השכלה לא מבוטלת והם מכירים את העבודות של העולם המערבי. נכבה או לא נכבה, כאשר הכיס ריק והבטן ריקה התושבים בורחים מהמדינה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שקיצוץ המשכורות לחצי ברשות הפלשתינית החל בחודש מאי או יוני (ונימשךך בחודש יולי). זה לא משנה הרבה את טענותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה מה מטרתם. לו רצו מדינה שבה יוכלו לחיות את חייהם בנועם ובשלווה, אז צדק אבא אבן וצדקת אתה. אבל אני חושב מזה זמן רב שאין להם עניין במדינה ובחיים רגילים, וכל מטרתם לרקוח שנאות ולבכות בכיות. מבלי ש''יהיה שמח'' הם חשים שחייהם ריקים. לאחרונה הצטרפו גם כמה מזרחנים ופרשנים לענייני ערבים לדעתי זו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי אתה מודאג לחינם. טענתי שהמשך הסיכסוך בצורתו הנוכחית הוא לרעת הפלשתינים. זו טענה לא מקובלת בתיקשורת, אבל בדקתי מספרים לגבי דמוגרפיה וכלכלה וכך זה נראה לי. מעמד ישראל "בעיני העולם" הוא לדעתי מעמד שיש בו הרבה רעש ומעט תוכן ממשי. לפי הערכתי אם הסיכסוך ימשך ללא פתרון נניח 50 שנה, הרי בעוד 50 שנה בשטחים תשאר אוכלוסיה בגודל קטן יחסי שאין לו שום השפעה מדינית על עתיד האיזור. לפי המגמות הדמוגרפיות (בהנחה שהסכסוך נימשך) אני מעריך שעוד 50 שנה מספר התושבים בשטחים יהיה לא יותר מ- 25 האוכלוסיה של ישראל. כמו כן ישראל תהיה עשירה פי 20 לפחות מהישויות בשטחים. בשלב כזה הישויות בשטחים יאבדו את מעט הכוח המדיני שיש להם כעת. הסיכוי היחיד של הפלשתינים לעתיד מדיני טוב יותר הוא לחתום מייד על הסכם שלום עם הימין בישראל, דהיינו להפוך בפועל למדינת חסות. במקרה כזה הם יוכלו לשנות את התהליכים הדמוגרפיים והכלכליים לטובתם, הם יוכלו לחדש את הסיכסוך לאחר שישיפרו את מעמדם. כרגע המשך הסיכסוך הוא לרעתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שכשכתבתי את תגובתי לא חשבתי על השאלה אם אני מודאג או איני מודאג, ולכן הרגעתך אותי אינה שייכת לעניין. רע וטוב הם עניינים סובייקטביים. אם, למשל, מישהו תורם את כל הונו לאיזו כת או לעניים או לעמותה או אני לא יודע מה, אתה יכול לומר שזה לרעתו כי הפסיד את כל הונו. אבל זה מה שהוא רוצה, כי הוא חושב שזה טוב לו, ובשאלות כאלה אין הכרעה. לכך התכוונתי כשדברתי על המטרה אליה שואפים שכנינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין המטרה, כבר שנים רבות ניתן לראות בבירור שמטרת הסכסוך היא הסכסוך (למשל תגובה 412911 ). אתה רואה זאת בהתנגדות חיזבאללה לנסיגה מלבנון, בהתנגדות האירגונים הפלשתיניים לנסיגות ביו"ש, בתמיכה עממית רחבה; בהיעדרו המוחלט של מחנה שלום פלשתיני (או אפילו מצרי או ירדני - אפילו לא סטודנט אחד לאלף); בהיעדרן של תוכניות שלום פלשתיניות; בסירוב לאפשר לגרים במחנות הפליטים לעזוב את המחנות; בהיעדרם של נסיונות לבנות שם משק או מוסדות לאומיים, או אתוס לאומי, אפילו שקרי, שאינו קשור לישראל ועוד ועוד. כמעט בכל הזדמנות שנקרית על הדרך, הפלשתינים מדגימים שוב ושוב את חוסר עניינם בקימום מדינה, בגיבושו של לאום או סתם בשיפור מצבם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |