בתשובה לנועה ו, 29/06/11 16:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"הבעיה שאת רואה לנגד עיניך אך ורק את העשירונים הנמוכים. אם לאנשים שהם מעמד ביניים קשה לקנות קוטג', סימן שהגיעו מים עד נפש." -- על זה אימי התבדחה ואמרה: כאשר האמידים מהדקים את החגורה, העניים כבר סובלים מחרפת רעב. -- קוטג' זה מעדן, לא מזון חיוני. לא נעים כאשר אי אפשר לצרוך קוטג' אבל זה לא מצב של "באו מים עד נפש". לגבי קטניות. כבר עניתי במקום אחר, החשבון של כמות חלבון אינו רלוונטי בגלל שהכנת מזון מקטניות דורשת הכנה ביתית ממושכת, זה עניין לא קל לעניים רבים. בנוסף, חישוב "כמותי" של חלבון עלול להטעות. יש מה שניקרא "זמינות חלבון", הגוף מעכל וסופג רק חלק מהחלבון במזון, חלק ניפלט ולא ניספג בגוף. בגדול, זמינות החלבון היא כזו: חלבון מהחי--זמינות מקסימלית (חוץ מחלב במזרח הרחוק). חלבון מדגנים – זמינות גבוהה, חלבון מקטניות זמינות בינונית ומטה. הזמינות של חלבון מושפעת מגורמים גנטים-אתניים (חושבים שזו תוצאה של חשיפה משך דורות למוצר המזון הרלוונטי, הזמינות של חלבון דגנים גבוהה מפני שדגנים נפוצים בכל העולם). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בכל המאמר הארוך שאני מתרגמת לא עלה מושג שנקרא "זמנות חלבון", אף שמדובר במאמר על זמינויות של חומרים רבים אחרים. בגיגול אפשר לראות שהמושג נמצא בעיקר בפי הבודי בילדרס (שאגב, לא מעט מהם טבעוניים). נראה שאחוז החלבון הגבוה ביותר נמצא דווקא באצות ים, ובסויה יש "חלבון מלא" מהסוג שיש בבשר. נשמע לי שמה שכתבת הם סיפורי סבתא, אבל ליתר בטחון אשאל את המומחית התזונאית שעורכת את המאמר. בכל אופן הערה: בכל המאמרים ובכל המקומות תמיד מומלץ להנביט את הקטניות (גם את הדגנים) או לפחות להשרות אותם, זאת לא מעשייה, זה באמת משפר את הערכים התזונתיים שלהם, וגם יותר טעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סויה היא המקור העשיר ביותר לחומצת האמינו לוצין (leucine) שמפתחי הגוף אוהבים כי היא הוכחה כמשפרת בניית שריר אצל חולדות. לפי מחקר חדש החומצה החביבה הזאת גם עשויה להועיל במצבים פרה-סוכרתיים, וזה כבר אמור לעניין הרבה אנשים שלא בהכרח רוצים להיות שוורצנגר. שניצל סויה, היר איי קאם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדשים. ירוקות, אדומות או שחורות. קחי, תשרי במים רותחים, לכי לרבע שעה לכתוב תגובות באייל או לחילופין, תחתכי בינתיים את יתר הירקות שנכנסים לתבשיל. עברה רבע שעה? זהו. אפשר להכניס לסיר. 20 דקות נוספות? זהו. מוכן. הנה יש לך קטניות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וקינואה! 20% לפחות חלבון ומכיל את כל חומצות האמינו החיוניות כמו בשר, ועוד נראה ומרגיש כמו פתיתים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קינואה לא זול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מארק ביטמן כותב שלא קל לשנות את התמכרות לכאורה לבשר, ויום העצמאות האמריקאי הוא לא היום המתאים להתחיל. לסיסמאות שמקדמות צריכת בשר ופרוטאינים מבע"ח הצטרפו ב- 2003 אונ' ג'ון הופקינס וקולמביה במסע שמטרתו הקטנת צריכת הבשר. בארה"ב לבדה שוחטים כ-10 מליארד חיות לבשר (מלבד צאן ובקר לחלב ודגים), הצורכים חלק מכבד מגידולי התירס והסויה כדי לספק את הפרוטאינים בהם אנו חושקים, אך איננו נזקקים להם באותה מידה (התעשייה גם מהווה כר לגידולי בר של שחיתות וניצול לרעה של חיות, הסביבה, ועובדי חקלאות). מסתבר שכנראה כדי להקטין את התאווה לבשר לא מספיק להילחם בחוש הטעם אוממי בפה. הקיבה והמעיים מתאווים גם לאוכל עשיר באוממי, ללא קשר לטעמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת שאומאמי זה בלוף, לא נתקלתי בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וקטניות בויתו באותו הזמן שבוית הדגן. בכל מקום שהתחילו לגדל דגנים, זה בא יחד עם גידול קטניה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת יותר מאוחר. ובד''כ יש שם גם בהמה שמספקת חלב ועובדת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בסין ולא ביפן. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |