 |
|
 |
||
|
||||
 |
טד דנסון, אוהב דגים, יוצא נגד חוות הדגים, בעד אכילת דגים קטנים, וגם אומר כמה מילים טובות על התאגידים: " "זה אולי כיף לזרוק אבנים על מוסדות ועסקים, אבל זה לא מוביל לשום מקום", הוא אומר. "התחברנו עם כמה מחברות הנפט שנאבקנו בהן בכל יום וגילינו אנשים נהדרים, שאנחנו יכולים למצוא דברים שאנחנו כן מסכימים עליהם."" - כלכליסט |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
המפתח הוא בהמשך הציטוט: "אתה חייב לעבוד עם העסקים הגדולים, אין דרך להשיג דברים אם לא נעבוד יחד איכשהו". יש לו חוש פוליטי, והוא לא אנרכיסט שמרגיש חופשי לומר כל מה שבא לו. חוץ מזה, מרגיז אותי התרגום האוטומטי מאנגלית (וחבל כי יש עורכים טובים באכסנייה הזו): "... זה עניין של להיות מסוגל להמשיך לאכול אותם לנצח". בעברית היה אפשר לומר "העיקר הוא שנוכל לאכול אותם לנצח". או "הנושא הוא הרצון שלנו להמשיך לאכול דגים גם בעתיד". או "חשוב יותר שנוכל להמשיך לאכול דגים". או כל תרגום חופשי אחר. מרואיין באנגלית הוא לא קהלת ולא מחבר תהילים, ואפשר לתקן לו מילה פה ושם כדי שהעברית תישמע טוב יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שמטרתו היא באמת לשנות ולא סתם לעשות רעש לשם מיתוג חברתי או פורקן של חרדות. אבל גם זה לא אומר שהוא ממציא את האפשרות שגם לאלו שבראש הפירמידות הכלכליות עשויות להיות תחושות של אחריות ומחוייבות לעולם טוב יותר, תחושות שאותן הוא כנראה מצליח להגביר ולמנף. לגבי התרגום - למרות שמדובר בביטוי לא עברי, תרגום המילולי כאן דווקא נעים לאוזניי ונראה לי מתאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שקראת בתגובתי קנטרנות שאין בה. (והאם ניתן לקרוא בדבריי צידוד ב"אנרכיסט", או סלידה מ"בעל חוש פוליטי"? בסך הכל יש מקום גם לאלה וגם לאלה וטוב שכך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא את, זה אני - הפכתי אותך לאשת קש (מזל גדול שהפסקת לעשן) והתנסחתי בטון שנשמע בטעות כעוס או מקונטר. למעט באשר לנושא התרגום, שזה עניין של טעם, אין ביננו מחלוקת. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |