בתשובה לאיציק ש., 04/06/11 19:31
הפגנות לציון הנכבה? 572629
אמ • בתשובה לאיציק ש. שבת, 4/6/2011, 21:07
מעולם לא טענתי שאני "מרכז". מאידך, "מרכז" ו"שקול" הם שני דברים שונים. אני ימני קיצוני שקול.

אני חושב שהסכסוך הישראלי-פלשתיני הוא פלונטר גורדי אותו ניתן לפתור רק על ידי חיתוך. החיתוך מוטב שיעשה במועד רחוק כאשר הנסיבות הפולטיות יאפשרו זאת, בינתיים נחיה את חיינו ולא נוותר על נכסים חיוניים לצורך שלום מדומה.

אם לא הובנתי היטב, דעתי היא שהסכסוך עם הפלשתינים יסתיים לכאן או לכאן רק כאשר בארץ ישראל תשאר אומה דומיננטית אחת בלבד (עם מיעוטים חסרי השפעה), כלל אינני בטוח שזו תהיה האומה היהודית. הרצון שלי הוא למקסם את הסיכוי שהאומה היהודית היא שתנצח בסכסוך זה.

אינני שולל עקרונית וויתורים מרחיקים לכת, כולל חזרה לגבולות 1967 עד המילימטר האחרון, בתור צעד טקטי ארוך טווח. אלא שלפי הבנתי חזרה היום לגבולות 1967 (או וויתורים דומים) זה צעד שיגביר את סכנת המלחמה ולא יפתור כלל את הסכסוך.

אני לא אחראי למה שאומרים ימניים אחרים. תתייחס לכל איש בניפרד.

לגבי מיקום המערכת הפוליטית היום "עמוק בימין", יש היום כל מיני גוונים. הליכוד ברובו, כולל נתניהו, ממוקם היכן שהייתה ממוקמת מפלגת העבודה (או איך שקראו לזה) ב- 10 השנים הראשונות לאחר 1967. גם ליברמן מוכן לפשרות מרחיקות לכת, גם אם הן אינן לטעמך, לא יודע מה האידאולוגיה שלו לטווח ארוך.

גם בימיה הראשונים של המדינה, המטרות ארוכות הטווח של המדינה היו ימניות אלא שמטרות אילו לא היו ניתנות להגשמה מיידית לכן לא היו הצהרות בנידון.

מי שחשב עד 1978 על חזרה מלאה לגבולות 1967 נחשב אז לשמאלני והתקשורת ברובה הייתה נגדו.

היום, חלק ניכר מהתקשורת רואה חזרה לגבולות 1967 כאופציה סבירה. התקשורת ברובה זזה שמאלה.

מפלגת העבודה גם זזה שמאלה (וזו אחת הסיבות לירידת כוחה). מפלגת קדימה היא בערך בעמדה של מפלגת העבודה (חזרה לגבולות 1967 בשינויים מיזעריים). לא בטוח מה הכוח הפוליטי של קדימה, כרגע היא שואבת כוח מכך שהתקשורת מחמיאה לה ולעמדותיה, אני מעריך שקדימה תתפורר במוקדם או במאוחר מאחר ואי אפשר להחזיק מעמד ציבורי רק על סמך תמיכה של התיקשורת.

לא מן הנימנע שחלק מהציבור הערבי העביר את כוחו האלקטורלי לקדימה, בעוד שבעבר תמך במפלגת העבודה. לא מצאתי שום סימוכין עד כה למי מצביעים הערבים (מעבר להצבעתם למפלגות ערביות).

הציבור היהודי ברובו נשאר ימני מתון כפי שהיה מאז ראשית המדינה. הציבור היהודי בחלקו נתן צא'נס לתהליך אוסלו, שהיה אמור להיות מעין מבחן. כאשר תהליך אוסלו ניכשל החלק מהציבור היהודי שנתן צ'אנס לאוסלו חזר לגישה הציונית המסורתית שלו.

לגבי שאר דבריך, אני יכול להתייחס כרגע.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות