|
||||
|
||||
עבד איתי פעם בחור חרדי והיינו מיודדים, ערב אחד אפילו התגנבנו יחד לגג הבניין כדי לצפות בשביט הייל בופ. יום אחד נתתי לו טרמפ לירושלים. היו איתי שתי הכלבות שלי ובדרך עצרנו במרכז העיר כדי לסדר משהו. הוא ביקש ממני לתת לו לאחוז את הרצועות, וכך ראתה ירושלים מחזה שלא ראתה מעולם, אברך משי מתהלך עם שתי כלבות ענודות קולרים מקושטים, האחת שחורה ומתולתלת, והשנייה חלקת שיער ודומה לכלב שלך אבל לא ערמונית כולה אלא לבנה אם כתמים ערמוניים. המחזה היה כה מופלא ומרהיב שהוא אפילו זכה לצילום במקומון :-) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |