בתשובה לגלעד דנבום, 15/02/02 17:47
הרבה יותר חמור ממה שזה נראה 57167
ש''ק ריש • בתשובה לגלעד דנבום שבת, 16/2/2002, 0:48
אין בעיה, שמחתי להתחכך בכְּתבים המוזרים האלה. יש לי השכלה משפטית, אבל אפשר לסמוך עלי במשפט בינלאומי רק עד גבול מסוים...

"in a private capacity" זה בעברית "בכשירותו הפרטית": כאשר אדם ממלא תפקיד, למשל שגריר, הוא יכול לבצע פעולות ב"כובע" רשמי או פרטי. הגעה לנאום בפרלמנט של מדינה אחרת היא בפירוש אקט רשמי. פתיחה של מסעדה ליד השגרירות היא בפירוש אקט פרטי. אני מתאר לעצמי שיש גם מקרים לא מובהקים. בלגיה ניסתה לטעון שיש להבחין בין הכובעים האלה לעניין הענקת החסינות – למשל, שאין חסינות מפני העמדה לדין כשהשהות בחו"ל היא בכובע פרטי; או כשהפעולה שעליה מעמידים לדין נעשתה בכובע פרטי. טענות אלה נדחו.

המצב המשפטי לפי הפסיקה, אם הבנתי אותו נכון, הוא ככה: לגבי מעשים שנעשו בכובע הרשמי בזמן הכהונה יש חסינות נמשכת בבתי המשפט המדינתיים, שאינה פוקעת עם סיום הכהונה. זה לא היה המצב העובדתי במקרה קונגו-בלגיה, אז אין התייחסות מפורטת של בית-המשפט. אבל מצאתי הוראה מקבילה באמנת וינה הקובעת את החסינות של נציגים דיפלומטיים.

עם זאת, הטריבונלים המיוחדים אינם כפופים לחסינות הזו: בית הדין של נירנברג, הטריבונל בעניין יוגוסלביה, בית המשפט הפלילי הבינלאומי העתידי (לגביו הדברים אמורים במפורש בחוקה שלו). בהם אפשר יהיה להאשים מישהו למרות חסינותו. כך אני מבין את העמדתו לדין של מילוסביץ'. במקרה קונגו-בלגיה נקבע שהטריבונלים האלה הם מקרים נפרדים, ובבתי משפט לאומיים החסינויות הדיפלומטיות ממשיכות לחול כרגיל גם בפשעים חמורים כנגד החוק ההומניטרי.

הדבר היחיד שאינני מבין הוא מדוע זה סוגר את תיק שרון. זה לכאורה היה אמור רק להשעות אותו. וחוצמזה, עדיין ישנו התיק נגד מפקד כוחות צה"ל (עמוס ירון?), שאינו מושפע מהחסינות, כך שלכאורה – התיק עדיין יכול לבעוט.
הבלבול נמשך 57280
גלעד דנבום • בתשובה לש''ק ריש יום א', 17/2/2002, 22:25
תודה רבה על ההסבר המפורט.
ציטוט מהארץ של היום:
"הם [שופטי בית הדין של האו"ם, ג.ד.] קבעו, כי ראשי מדינות, ראשי ממשלות ושרי חוץ נהנים מחסינות גם אם כבר אינם מכהנים, כמו ירודיה [שר החוץ של קונגו לשעבר, ג.ד.]"

איך אתה מסביר את הסתירה?
הבלבול נמשך 57303
ש''ק ריש • בתשובה לגלעד דנבום יום ב', 18/2/2002, 3:19
זה אומר שאני טועה, או שהארץ טועה. אני מודה שקראתי רק את פס"ד הרוב ולא את עמדות המיעוט והצהרות נפרדות של שופטים ספציפיים. אבל זה לא נראה לי העניין. לכל אורך פסק-הדין מתייחסים ל-incumbent minister, ומתייחסים למי שסיים כהונתו במשפט שאומר במפורש שאפשר להעמידו לדין אחרי תום כהונתו (בסעיף 61 לפסק הדין של הרוב‏1, תחת "Thirdly").

יכול להיות שמה שבלבל הוא העובדה ששר החוץ עצמו הוא "לשעבר" כיום, אבל הוא כיהן בעת שנפתחו ההליכים, ולכן הם נדונים לפי מצב עובדתי זה, למרות שהשתנה.

אפשרות אחרת לתרץ היא שאכן ניתנת הגנה (או לפחות, לא נשללת) לשר חוץ לשעבר לגבי מעשים שנעשו בעת כהונתו למען מילוי תפקידו. כאמור, קשה לדעת, כי זה לא היה המצב עם הקונגולזי (וגם אינו המצב עם שרון).
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות