בתשובה לדב אנשלוביץ, 30/12/10 23:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
פסק הדין של השופט דנציגר שבו אמר בין השאר שלקצב יש סיכוי לזכות בערעור, הוא פסק דין מפתיע ומאלף. בפסק הדין יש התייחסות בדיוק לנקודה שהעליתי בתגובה זו שפתחה פתיל ארוך(1). השופט התייחס בדיוק לנקודה שבה ישנה גרסה שלפיה לא היה אונס, אלא יחסים בהסכמה, אבל הנאשם מטעמים שלו בוחר להכחיש הכול והגרסה הזאת לא מובאת לדיון. אני חשבתי, ואת זה גם כתבתי בתגובה, שבנתונים כאלה לבית המשפט אין ברירה אלא להאמין לגרסה הנגדית, ולכן הוא עושה את תפקידו כיאות, הגם שצדק, בסופו של דבר, לא נעשה. אבל לפי פסק הדין של דנציגר על בית המשפט לברר את האמת, וגם כשהנאשם מכשיל את עצמו, על בית הדין בכל זאת להתאמץ ולחפש את האמת. בית הדין צריך לדון באפשרות שהסיפור היה סיפור אחר, ללא קשר לגרסת הנאשם, שמטעמים שלו בוחר להכחיש. דנציגר גם הביא כתקדים פסיקה דומה של השופט העליון לנדאו בעבר. במילים אחרות (שלי): יש להעניש נאשם על עבירות שעשה, ואין זה תפקידו של בית המשפט להענישו על טפשותו. (1) לא קראתי את פסק הדין וכל העובדות שאותן אני מזכיר, באות מתאור של חבר שקרא בתקשורת על פסק הדין. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לרגע היה נדמה שראשו של הטובע צף ועולה מתוך המים, שהוא לוקח נשימה עמוקה, ושאולי ישרוד. אבל הרגע האופטימי הזה מבחינתו חלף כשראשו נדחף בכוח שוב לתוך המים בידיה האמונות של נשיאת בית המשפט העליון, באמצעות בחירת שלושת השופטים שישבו בערעור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא טובע שמנסה לשרוד מנסיונות להכחידו. מדובר בפושע מין שמקומו בכלא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכחת קישור: במבט ראשון לא הבנתי מה הקשר בין הכותרת לתמונה (מאיפה השיגו תמונה של שלושתם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה עניין של שמירה על איזון: גם במחוזי הוא נשפט על ידי שתי נשים וערבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין מה לדאוג. בינתיים ביקשו פרקליטיו דחייה עד אחרי חופשותיהם המשפחתיות, וכיוון שלאחר עבודתם המאומצת למען קצב סביר שאותן חופשות יתמשכו לשלושים-ארבעים השנים הבאות, סביר שהזמן יעשה את שלו: השופטים שמונו כבר לא ישרתו בעליון, ואולי גם קצב יילך לעולמו בשיבה טובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי כדאי להזכיר שה''חופשות המשפחתיות'' נקבעו לזמן פגרת בתי המשפט, ושהמגמה למסמס את הפגרה היא לא בהכרח החיובית ביותר שאפשר לחשוב עליה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל נכון ואפילו זכור, ובכל זאת יש לי משום מה תחושה שלולא הייתה עכשיו פגרה הם היו מוצאים תירוץ אחר לבקש דחייה. אבל, כמובן, אולי זו רק אני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו לא הבנתי כלום: אם כשהם יהיו בחופש בתי המשפט יהיו בפגרה, למה צריך דחיה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפני שנשיאת בית המשפט החליטה שבאופן חריג יתקיימו הדיונים בזמן הפגרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמטריד אותי זה לא המקרה החריג הספיציפי הזה, אלא העובדה שהמגמה היא להחריג יותר ויותר מקרים. אין לי מספיק ותק כדי לדעת עד כמה הדברים בכתבה הזו (http://www.themarker.com/law/1.454101) משקפים, אבל אם כן - זה מדאיג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש הרבה מקרים, זה צריך להדאיג אותך כעורכת דין החרדה לחופשות שלה. אם זה מקרה בודד, זה עשוי להדאיג את מי שחשוב לו השוויון בפני החוק (תרגום: להחשיד את כבוד הנשיאה בלהיטות יתר לשלוח את בזיון הנשיא לקלבוש). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה בדיוק בית המשפט צריך פגרה ? איזו הצדקה יש לשים את גורלו של אדם בהמתנה (אני מניח שחוץ מקצב יש כמה נאשמים שדווקא מעדיפים לזרז הליכים) ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פגרת בתי המשפט היא לא חופשה למערכת, אלא זמן בו אמורים לא להתקיים דיונים. כלומר, מעבר לכך שהפגרה מאפשרת לשופטים/עוה"ד לצאת לחופשה1, היא קודם כל מאפשרת להם לטפל בדברים החשובים שהם לא בהכרח דחופים, "לנקות את השולחן", להשלים פערים (גם בתיקים/לקוחות ספיציפים וגם מבחינה מקצועית כללית) וכו'. הפרקטיקה של ניהול דיונים דחופים בזמן הפגרה היא פרקטיקה קיימת, השאלה היא מה כוללים במונח "דחוף". 1 ואני מקוה שאין צורך להסביר למה חופשה היא דבר חיוני לאדם עובד. למורה כמו לעו"ד כמו לרופאה. ואם האחרונה לא מקבלת חופשה אמיתית (כלומר, לא יום כאן ויום שם) המטרה צריכה להיות להשוות את תנאיה לראשונים, ולא להפך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף אחד לא חולק על חשיבות החופשה, השאלה היא למה כל השופטים צריכים לצאת לחופשה ביחד ? נראה לי סביר יותר ששופט יתכנן לעצמו (בשיתוף המערכת) תקופה בלי דיונים, בין אם בשביל חופש או לכל צורך מקצועי אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכמה סיבות. קודם כל, ממילא תיק מתנהל (או לפחות - אמור להתנהל) בפני אותו השופט לאורך כל הדרך. כך שאם במקרה הדיון שלך "נפל" על שופט שרוצה לצאת לחופשה, מה אכפת לך אם השופטים האחרים עובדים או לא? הרי שופטים תורנים יש גם היום. מעבר לכך, כשכל שופט יוצא לחופשה במועד אחר אתה לא מאפשר את פרק הזמן הנינוח (או הנינוח כביכול, או הנינוח יותר) לשאר הגורמים במערכת. יש יתרון בחופשה מרוכזת, ידועה מראש וקבועה של המערכת. כמובן שיש גם חסרונות ואפשר להעלות על הדעת חלופות אחרות, אבל כל עוד זו השיטה הקיימת, כרסום בה (ללא הצבת חלופה) מאד בעייתי בעיני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצפי הוא כמובן ששופט המתכנן לצאת לחופש בקרוב לא יקח על עצמו תיקים שבהם נחוצה הכרעה מהירה (לא בהכרח סופית, למשל האם לעצור עד תום ההליכים חשוד הטוען לחפותו). שאר הגורמים במערכת זה עורכי הדין ? כי מנהלה ומחלקות תמיכה למינהן מצליחות לעבוד במקומות רבים כל השנה. דרך אגב, את במקרה יודעת האם הנוהג הזה נפוץ גם בחו"ל ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פגרת בתי המשפט היא לא רק לצרכי יציאה לחופשה. היא זמן שבו המערכת (שעורכי הדין משחקים בה תפקיד משמעותי אבל לא יחיד) יכולה לארגן ולהתארגן, להשלים פערים, לעשות שינויים וכו'. בשביל שבוע בחו''ל או עשרה ימים על הכנרת לא צריך פגרה של חודש וחצי. קצת כמו החופש הגדול בבית הספר - המורים הרי לא נופשים במשך חודשיים, הם מכינים את שנת הלימודים הבאה. לגבי המצב בחו''ל - אין לי מושג. אולי (האיילה) הקוראת איילת עוז תדע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת שאין לי מושג... 'צטערת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בבתי חולים/צבא/משטרה/ביטוח לאומי יש מערכת, הם לא עוצרים הכל לחודש וחצי כדי להתארגן, ואם יש צורך כזה, מבצעים רוטציה (בצבא). לגבי הדוגמא שלך, אני אשתוק (ודי לחכם ברמז). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כאן כמה שאלות. האחת, האם אנחנו חושבים שפגרה, או הפסקה מרוכזת, היא עניין חיובי. אם התשובה היא כן (ולדעתי התשובה היא כן), נותר לבדוק באילו מערכות אפשר לצאת לפגרה ובאילו לא. נראה לי שמערכות שנותנות שירותים אקוטים כמו בי"ח, שירותי בטחון וכו' - אי אפשר, בטח לא בצורה מרוכזת. מערכות אחרות - כן (ואז הפתרון הוא לא להרע את תנאי המערכת המשפטית אלא להטיב/לשפר את תנאי המערכות האחרות). השאלה הבאה, במקרה כזה, היא האם מערכת בתי המשפט נותנת שירותים אקוטים. התשובה לדעתי היא "בחלקה הגדול". אם אנחנו חושבים שפגרה היא לא עניין רצוי או מועיל, מה זה משנה מה קורה במערכות אחרות? הבעיה העיקרית שלי, כרגע, היא לא עם השאלה אם כן-או-לא צריך פגרה, אלא העובדה ש*כרגע* המצב הוא שיש פגרה ומכרסמים בה מעבר למינימום ההכרחי.1 ייתכן שצריך לבטל את הפגרה המרוכזת, אבל במקרה כזה - צריך להציב חלופה נאותה. 1 לא מידע אישי, לשמחתי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צ"ל - התשובה לדעתי היא "בחלקה הגדול *לא*". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם התשובה לשאלה הראשונה יכולה להיות ''כן'' לגבי מערכות מסוימות ו''לא'' או ''לא כל כך'' לגבי אחרות. ספציפית לגבי מערכת המשפט, העובדה שלכל משפט יש תלות מוחלטת גם בשופט וגם בעורך דין שאי אפשר להחליף, נראית לי כנימוק חזק בעד הצורך בחופשה מרוכזת, שאינו תקף לגבי שירותי ביטחון ובתי חולים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אפשר להודיע לכל העולם "אין בחודש הזה דיונים כי יש פגרה" אבל אי אפשר להודיע "אין בשבוע הזה דיונים כי השופט בחופש" ? כשכל משפט עומד בפני עצמו, למה לסנכרן את כולם על אותו התאריך (ובכך למנוע ממישהו לקבל טיפול משפטי בזמן הזה) ועוד יותר מזה, לסנכרן גם בתי משפט שונים ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם החופש של עורך הדין ושל השופט חופפים, חסכנו שבוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח שאתה עורך דין, אתה מטפל בכל זמן נתון במספר תיקים, אם יש חופשה מרוכזת אתה יכול לקחת חופשה מראש, אחרת אתה תלוי ברצונם הטוב של השופטים, הלקוחות שלך והצד שכנגד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך יציאה לחופשה שונה ממילואים/מחלה/שימוע בבית משפט אחר ? כל עורך דין בכל מקרה צריך לתמרן בין מספר אילוצים, חופשה זה רק עוד אחד מהם (ואני לא יודע לגבי עורכי דין, אבל אישית אני מעדיף שלא יקבעו לי את החופש למתי שנוח למערכת, ועוד תמיד באותו זמן כל שנה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, גם אני מעדיף ככה, אבל לו הייתי קובע עבור מערכת כלשהי הייתי מעדיף את טובת יעילות המערכת על פני נוחות הפרטים המרכיבים אותה במקרה זה, ומכריע עבור חופשה מרוכזת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מעדיף שירות מיטבי עבור לקוחות המערכת (ועוד לא הצלחתי להבין איך חופשה מרוכזת של כל בתי המשפט תורמת למישהו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה קובע מועד לדיון אתה צריך למצוא מועד שיתאים לשופטת, לעורכת הדין ולעורך הדין של הצד השני *לכל הפחות*.1 אם כל אחד יקח חופשה במועד אחר, זה כבר מכפיל בשלוש את המועדים אי אפשר לנהל בהם דיון כי אחד הצדדים לא נוכח.2 1זה כמובן הופך למורכב יותר כשמדובר בדיון עם יותר משני צדדים להליך, בדיון שהצדדים עצמם צריכים להיות נוכחים בו בנוסף לעוה"ד, או שצדדים שלישיים - למשל עדים - צריכים להגיע אליו. 2 וזה בנוסף למצבים שלא מאפשרים, כבר היום, לקבוע מועדים כמו מילואים, מחוייבויות אישיות, דיון אחר, כנס מקצועי וכו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהרבה בסיסים בצה''ל נהוג לערוך ''הדממה'' - חופשה (כפויה), בדרך כלל בת כשבוע, במהלכה נשארים בבסיס רק תורנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עושים שופטים תורנים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיונים דחופים בהחלטות שלא ניתן לדחות - מעצרים, החלטות שנדרשות לצרכי חקירה, דיונים שקשורים בדיני נפשות (צווי הרחקה, צווים דחופים בדיני משפחה וכו'), סעדים זמניים, דברים בסגנון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, אין פגרה לפושעים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם דחיית שתי הבקשות של הסנגורים, בדיוק כפי שהיה היחס לבקשתם לדלל את הדיונים בבית המשפט המחוזי כדי שלא תפגע עבודתם הנוספת, נותנות רמז לגבי הצפוי. זה נראה כאילו בייניש מתבוננת בכעס בקצב ושואלת מה הוא עדיין עושה בחוץ. . .(1) ובכל זאת פסיקתו של דנציגר נרשמה, ואני מניח שהשופטים שידונו בערעור יהיו חייבים להתייחס לאותה נקודה לפיה כן צריך לדון באפשרות הנוספת למרות שהנאשם מכחיש אותה, ובעצם צריך להחזיר את העניין לבית המשפט המחוזי כדי שידון בנקודה זו, כדי שתתברר האמת. דנציגר הביא תקדים של השופט לנדאו שתומך בגישה זו, ואי אפשר יהיה לדחות את הדבר הזה בקש. (1) לעניין זה ראיתי היום דברים שאמר השופט בדימוס אהרון ברק, לפיהם חזקת החפות צריכה לדעתו לעמוד לנאשם עד הפסיקה בערעור. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |