 |
|
 |
||
|
||||
 |
אולי הגיע הזמן להכיר עוד שיר של ביאליק. לא חקרתי בעקבות מה כתב ביאליק את השיר, בעיניי זהו שיר על בגידה באידיאלים, שיר תוכחה עצוב על אכזבה מחברים שנטשו את הרעיון לטובת הנאות אחרות. השיר כולו כתוב במטפורות ביאליקיות שאין שום דבר שישווה להן בשירה העברית. אחד השירים המופלאים שלו. על לבבכם ששמם בְּחֻרְבַּת לְבַבְכֶם הַמְּזוּזָה נִפְסָלָה, עַל-כֵּן שָׁם הַשֵּׁדִים יְכַרְכְּרוּ יָהִימוּ, וְכַת-הַלֵּצָנִים, בְּנֵי רִיק וּבַטָּלָה, שָׁם עוֹשִׂים הִלּוּלִים וּסְעָרָה יָקִימוּ. הֲתִרְאוּ מִי אֹרֵב שָׁם אַחֲרֵי הַדֶּלֶת בְּמַטְאֲטֵא? זֶה שַׁמַּשׁ מִקְדָּשִׁים נֶחֱרָבִים – הַיֵּאוּשׁ! הוּא בָא – וְהַכַּת הַצֹּהֶלֶת תְּטָאֳטָא, תְּגֹרַשׁ: "צְאוּ, הַשּׁוֹבָבִים!" אָז יִדְעַךְ שְׁבִיב אֶשְׁכֶם הָאַחֲרוֹן שֶׁעָמַם, וְנֶאֱלַם מִקְדַּשְׁכֶם וְנִשְׁכַּח הֶהָמוֹן; וַעֲלֵי-מְעִי מִזְבַּח לְבַבְכֶם שֶׁשָּׁמַם יְיֵלִיל וִיפַהֵק חֲתוּל הַשִּׁמָּמוֹן. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |