בתשובה לדובי קננגיסר, 18/05/11 20:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האם אין הדבר תלוי גם בעומסי התנועה? אם זכרוני אינו מטעני, חוץ מהאזור המסחרי העמוס של טורונטו ברוב רובה של העיר התנועה פחות קדחתנית. כך לדוגמה יש הבדל בין מנהטן לברוקלין. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את השאלה. כן, יש הבדלים, ובכל זאת, ימינה באדום מותר אלא אם יש תמרור שאומר אחרת. ויש מעט מאוד צמתים - גם באזורים העמוסים ביותר - עם תמרור כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחשה לבטיחות, או העדרה, בצומת כזו (פארק אבניו ורח' 28 במנהטן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי מה הולך שם - נראה כאילו רוכבי אופניים והולכי רגל חוצים את הצומת באור אדום. זה ממש לא מצב של "פניה ימינה באדום". בכל אופן, אם לא היה ברור, לפנות ימינה מותר אבל במקרה כזה, זכות הקדימה נתונה ל*כולם* פרט למכונית הפונה. וזה נכון גם כשאדום וגם כשירוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, באופן כללי ההנחיות לרוכבי אופניים הן לעבור לנתיב השמאלי כשהם רוצים לפנות שמאלה, *אבל*, בצמתים עמוסים, מומלץ לבצע פניית ר' - כלומר, לחצוץ את הכביש על מעבר החציה לכיוון אחד, להמתין לרמזור שיתחלף, ואז לעבור במעבר החציה השניה לצד השני. זה נשמע מאוד מייגע, אבל אם זוכרים שבכל מקרה מעברי החציה פעילים באותו כיוון שבו המכוניות נוסעות, המשמעות היא כמעט אפס בזבוז זמן עבור רוכב האופניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההנחיות והחוקים ידועים. הוידאו הנ"ל מנסה להראות מה קורה בשלוש דקות של מציאות, כיצד רוכבי אופנים, הולכי רגל ונהגים מתנהגים בצומת כזו. אתה יודע שיש לי מעט נסיון, אך העובדה שאנשים מצליחים לחיות בג'ונגל התחבורתי של כרך גדול לא צריכה לפגוע בהרגשת החרדה מצפיה בוידאו וגם לא צריכה להוריד את מידת העירנות והזהירות הדרושים כשיוצאים מפתח הבית. גופי הראה מה קורה לאדם תרבותי אחרי שהוא מתיישב מאחרי ההגה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, שלא ראיתי התנהגות כזו *בחיים* בטורונטו, לא בצמתים עמוסים ולא בצמתים ריקים ברובם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טורונטו למנהטן זה כמו נהריה (של פעם) לשיקאגו (גם של פעם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מוזמן לנסות ולצלוח במכוניתך את הגעתון1 ממזרח למערב, או להיפך (כ 1 ק"מ) ולחוות שוב את דעתך ביחס לנתוניה התחבורתיים. ____ 1 לא הנהר שנתן לעיר2 את שמה, הרחוב שקיבל ממנה את שמו. 2 שרק מתוך נימוס לא נקראת "זרזיפיה" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע מה המצב היום ולכן כתבתי "של פעם", עם הסוסים והעגלות, אופניים, מעט מכוניות, והרבה נימוס יקי-פולני. אולי שווה לפרנסי נהריה דהיום לבדוק כיצד מתמודדות ערים אירופאיות עם בעיות תנועה. למשל, בעוד שבערים אמריקאיות הרמזורים מכוונים להבטיח תנועה שוטפת של מכוניות ונהגים יכולים לחפש מקומות חניה בסיוע אפליקציות סלולריות, הרבה ערים אירופאיות יוצרות סביבה עוינת לתחבורה. המטרה, ליצור מצב תחבורתי בלתי נסבל שיגרום למעבר לאמצעי תחבורה יעילים יותר מבחינה סביביתית. בציריך הוארך הרמזור האדום וקוצר הירוק כדי לקצר את זמן ההמתנה של הולכי רגל ורוכבי אופנים, נהגי החשמלית יכולים לשלוט על הרמזורים לטובתם, נתיבי תחבורה בפריז צומצמו לטובת אופניים ובערים בגרמניה ישנם אזורים המותרים רק למכוניות עם רמת זיהום נמוכה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |