 |
כן, נאצר לא היה חייב להגיע לתקופת ההמתנה. אבל מרגע שהוא סגר את מיצרי טיראן וגירש את האו"ם, המצב נראה לבני אותו זמן מדאיג מספיק, ובצדק. תמיד אפשר, ארבעים שנה אחר-כך, להסביר איך לו רק מישהו היה מקבל החלטה בהתאם לאינטרסים של החוקר, הכל היה סבבה. אבל מה לעשות, שהחלטות מקבלים בזמן אמת ולא ארבעים שנה אחר כך. ובזמן אמת, המצב היה מסוכן דיו, והחששות הישראליים לא היו מוגזמים: לו ישראל לא הייתה יוצאת למלחמה, מצבה היה בלתי נסבל. אפשר לטעון שישראל עם מצרי טיראן חסומים (כלומר, בלי תעבורה לאילת ובלי טיסות לאפריקה), ועם צבאות גדולים לא רחוק מהגבול (כלומר, במוכנות קבועה למהלומת פתע ובגיוס חלק נרחב מהמשק) לא הייתה בסכנה 'מיידית', אבל מלחמות העולם פרצו על הרבה פחות מזה - ומבחינה מעשית, המצב היה בלתי-נסבל מבחינת הכלכלה והחברה הישראלית, והיה, לו לא היה קורה כלום ובטח לו היו משחררים את המילואים, מהווה פיתוי גדול מאוד עבור כל גנרל מצרי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש