 |
לפי מה שהבנתי, לדעתך "הסכם טוב והוגן" יניע אותנו לכיוון של שלום כי זה יתן לפלשתינים תנאי חיים טובים יותר (ועל כן הם ישלימו עם שכנות של מדינה פלשתינית למדינה ישראלית).
לדעתי, אינך מבין את טיב הסיכסוך עם הפלשתינים. בסיס הסיכסוך הזה הוא בכך שארץ ישראל השלמה (שממזרח לירדן) לא ניתנת לחלוקה לשני עמים שווי זכויות. ארץ ישראל השלמה קטנה מאוד מבחינה גיאוגרפית וגם חשופה גיאוגרפית לשכנותי. לא ניתן להגן בטחונית על "חצי ארץ ישראל" לאורך זמן כאשר היא חצויה לשתי מדינות שוות זכויות (זה גם נכון מנקודת מבט פלשתינית), אלא אם כן ישראל תשאר חמושה עד צוואר. לכן שום הסכם, יהיה "הוגן" ככל שיהיה, אינו סוף הסיכסוך אלא רק פתיחת פרק חדש במהלך הסכסוך הזה. משום כך, זה לא משנה כלל אם לאחר "הסכם טוב והוגן" הפלשתינים יחושו שיפור במצבם הכלכלי או החברתי משך (נאמר) 30 שנה; בתום 30 שנות ה"שקט מדומה" מעשי האיבה המלחמתיים יחזרו.
משום כך, לדעתי, כל הסדר שיחתם עם הפלשתינים אמור לשריין לנו אופציות בטחוניות חזקות לקראת מעשי האיבה העתידיים, שיבואו לבטח (לאחר רגיעה מדומה של כמה עשרות שנים). חשוב גם שהסדר כזה ינמיך גם את החיכוך עם הפלשתינים ביום-יום וגם לא יאפשר להם להעצים את הסיכסוך בקלות.
דוגמא להסדר גרוע שהוא מפתה משום שהוא קל יותר להשגה: תינתן לפלשתינים דריסת רגל משמעותית בירושליים.
מה גרוע בהסדר מפתה זה ? פריצת מעשי האיבה החדשים מובטחת תוך זמן קצר, שהרי לא ניתן בשום פנים לחצות את העיר על ידי חומה, כל גבול כזה יהיה פרוץ (המשמעות של גבול פרוץ היא חיכוך יום-יומי אלים בין פלשתינים ליהודים). יתר על כן, דריסת רגל משמעותית כזו של פלשתין בירושליים, מבטיחה את המשך הסיכסוך עם הפלשתינים עוד מאות שנים.
|
 |