על התודעה, האני והרצון (חלק ג')

''רצון חופשי'' או ''רצון כבול''

הפרא	יום ב', 16/5/2011, 8:01

"טעות לעולם חוזרת"

האם הרצון רדיקלי בטהרתו מיסודו ומשוחרר מכל שיחוד והשפעה?
האם היעדר גורם משפיע מקפיא את הרצון?
האם כינונו של רצון חופשי יכול להתחולל בהיעדר עוגן הוודאות לאורך זמן?

ומה הפירוש רצון ספונטני אם לא הכוונה לחירות טבעית מופשטת מכל בגד שממנה נובע הרצון הראשוני של כל אדם?!
ואם בתמים מדובר "ברצון חופשי" והדבר אכן אפשרי, אז מה אם כן כיוון הרצון החופשי ומגמתו?
אולי פניו לגלידה חביבה?
ואם בגלידה עסקינן, אז הבה נשתעשע קלות...
בהנחה ש...ילד כבן 4/5 יכול היה להשתתף בדיון המתפתל אל הנצח באשר לשאלה "באם הרצון התודעתי חופשי מסייגים", סבורני שקרוב לוודאי שהילד היה בוחר "מרצונו החופשי" (כמובן)- לאחוז בגביע גלידה נוטף מתיקות.
מסיבה זו כנראה ילדים מעדיפים "באורח ספונטני" למדיי "לבחור החלטה" המורכבת מהנאה צרופה הנובעת ישירות מכדור גלידה ססגוני נזיל ומתקתק, על פני התבוללות והתבחשות המובילה בסופו לשומקום מתיש.
ברור גם שהתירוץ התורן היה גורס כך, שאם הילד מסוגל להתיישב בנוחות יתרה בדיון שכזה, אז דבר זה היה מעיד מן הסתם על שהילד הנ"ל מספיק בשל גם להילכד ולהיחלץ מבין הנדנדות והמשוכות הלשוניות המסורבלות למכביר תוך הצלחה בולטת נטולת מאמץ להתענג מהגלידה הצבעונית הזולגת מבין אצבעותיו.

מכאן קל להסיק ש...
שחופש אמתי של ממש מתחולל בלבם של ילדים - שהרי נהנים הם משדה אפשרויות אינסופי פנימי בלתי חדיר ל-"בקרת איכות סביבתית".
לעומתם, לבם של ילדים גדולים - "נהנה" מחשיבה עקודה וצרופה המנותבת בקיבעון, ומכאן גם הנאה "טבעית" פשוטה כגון כדור גלידה עטור נטיפים נותרה לדידם בבחינת משימה הזויה ובלתי אפשרית.

רק בל ניקח זאת ברצינות יתרה, הרי ככלות הכל מדובר רק בגלידה טעימה, בגלידה העומדת במבחן האפשר והנותר מסתכם בבליל בועות אוויר. מה עוד שתמיד כדאי לכופף את הגדרות המגבילות פרי היגיון צרוב לטובת אופציה פרופוזיציונלית.

ובכל זאת עם קורטוב נימה רצינית: רצון חופשי יכול להתחולל כאשר מתקיימים תנאי התחברות והתמזגות של האדם אל "גרעין בריאתו" אל העצמי הנצחי בדרך ישירה ובלתי אמצעית...ואילו אדם שמעדיף לבחור למצוא את חירותו הנצחית "דווקא" בתוצאה הסופית שלמעשה מסתכמת ב-"קליפה" ושאינה יותר משדה מרחבי מוגבל, יאלץ מתישהו למצוא עצמו ניצב בפה פעור מול שוקת שבורה באין לו מענה הולם דיו. ובאשר לשאלתו המנקרת..."היא תיוותר לה בודדה כעדה נצחית תלויה באוויר המהביל עד יגיע המוצא הישר אשר ישיבנה למקורה".

שהרי רצון או לצון שניהם בסופו שווים במהותם, הרי רצון ורצינות חד הם בדיוק כפי שלצון וליצנות נגזרים מאטום בודד של תא אחד. אזי מקורם של דבר והיפוכו גם הוא אחד, כמו להגיד עץ או פאלי של מטבע אחת.

''רצון חופשי'' או ''רצון כבול''

570854

רון בן-יעקב • בתשובה להפרא

יום ב', 16/5/2011, 15:10

בעניין גרעין הבריאה והעצמי הנצחי: חלק ב', דיון 826 של סידרת המאמרים דן במושגי ה"אני" ו"הזהות העצמית".

חזרה לעמוד הראשי

המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
RSS מאמרים \| כתבו למערכת \| אודות האתר \| טרם התעדכנת \| ארכיון \| חיפוש \| עזרה \| תנאי שימוש	© כל הזכויות שמורות