בתשובה להאייל האלמוני, 14/02/02 20:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם היה לי משהו נגד הומוסקסואליים הייתי גם כותב, רק שאין לי. מה ענייני מה כל אחד עושה במיטה? שיבושם להם. אני גם לא מצליח להבין את טענתך. נניח שדבריי משתייכים להסתה פרועה, אז מה? אז הם כאלה. זה עוד לא אומר שהם לא נכונים. אני לא מצליח להבין את נטייתך לקטלג את אופני האמירה של הדברים במקום להתייחס לדברים עצמם. האמת שהתבטאויותי יצאו באמת נלהמות יתר על המידה וקצת קשה לי לזהות עצמי בהן. כנראה שכעסתי במיוחד או מיהרתי, כבר לא זוכר. מה שכן, לפני רגע סיימתי לקרוא בעיתון על ההשתלטות הבדואית על הנגב, על ההתאזרחות ההמונית של ערביות מהשטחים, על כך שילדיהן מקבלים כספים מהמדינה עד גיל 18, הגיל שבו יוכלו להצביע נגדנו, וזה גורם לי לראות בהתבטאויותי דברים מתונים. די! נמאס, אנחנו נחנקים. מאות אלפי ערבים מחד ומאות אלפי חרדים מאידך, חיים על חשבוננו, מצביעים נגדנו, ובהחלט בהחלט מוצצים את דמנו. במלא מובן המילה. אני בהחלט מודע לכך שזעם מסנוור אותי, שכעס גועש מעוור אותי, שברגעים כאלה כל הדיעות הקדומות עולות וכל הנאורות נשכחת, אבל די, יש גבול! אולי מה שנדרש לאדם הנאור כדי לשרוד הוא פעולות עיוורות. אתה לא מדבר צרפתית של סלונים עם נמר שמאיים לטורפך! ואתה לא מנסה לרסן בחוקים דמוקרטיים יפים את מציצת הדם הבלתי פוסקת של מיעוטים שמנים במדינה הזו. אם זה המחיר שמשלמת הדמוקרטיה אז מי צריך אותה בכלל? אני הצבעתי מרץ ועבודה וברק וגודלתי כאדם נאור. הכל היה שטויות וקשקושים. הנאורות היא פריבלגיה, לוקסוס של מדינות שיכולות להרשות את זה לעצמן. השיוויון עומד לכלותנו, המוסריות עומדת להשמידנו ויש לרסן אותן. אנחנו עדיין במצב של הישרדות, היום לא פחות מפעם אם לא יותר. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |