 |
זאת השאלה האמיתית שמתחבאת כאן. עבור החילונים, יום הזכרון הוא בעל מעמד לאומי בלבד. עבור חלק מהדתיים יש לו גם מעמד דתי, בד בבד עם האספקט הלאומי שלו. הכנסת "אלוהים" ל"יזכור" היא השתלטות של הפרשנות הדתית במקום בו נהוג היה למצוא את המכנה המשותף. כיפה על הראש כדי לכבד את הדתיים, ו"עם ישראל" כדי שגם החילונים יוכלו להשתתף בטקס.
ברגע שהופכים את ה"יזכור" מעיסוק באנשים ("עם ישראל") לעיסוק באלוהים, אנשים כמו איציק ש. וכמוני מודרים מהקהל. אין לי שום הרגשה של שותפות בטקס שמתייחס למהות לא קיימת, ואם הטקס הזה מסמל את יחס העם לנופלים הוא מבזה, לא פחות, את האתאיסטים בנופלים. ראשית זאת טפשות גדולה מבחינה חינוכית, שכן יום הזכרון הופך להיות גורם מפלג במקום גורם מאחד, במדינה שזקוקה לכל סמל מאחד שעוד אפשר למצוא, אבל חשוב הרבה יותר: זאת בושה וחרפה.
בשם האלוהים הזה גוררים אתאיסטים להגן על קבר יוסף, קבר רחל ומערת המכפלה, ואם איתרע מזלם לההרג בשביל מה שבעיניהם הוא שטות והבל, אפילו את זכרם מחללים כי, כידוע, רגשותיהם של הדתיים עמוקים יותר.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש