בתשובה לטווידלדי, 10/05/11 1:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תראה במזרח אירופה, איך גלשו הפוליטיקאים של התקופה שלפני 1990 לשיטה הדמוקרטית -לא כולם ואפילו לא רובם היו דיסידנטים ומתנגדי משטר. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ובמקומות מסויימים שם הפוליטיקה אכן נשארה לא מי יודע מה דמוקרטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובמקומות אחרים הדמוקרטיה דווקא שרדה יופי. דמוקרטיזציה היא לא תהליך חלק ופשוט. ובכל זאת: פוליטיקאים נשארים פוליטיקאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לומר 'פוליטיקאים נשארים פוליטיקאים' זה דומה ללומר 'רופאים נשארים רופאים'. אבל עדיין יש כמה הבדלים מהותיים בין רופא-אליל למנתח מוח. כרגע, הטיעון שלך הוא למעשה, אם אני מבין אותו נכון, שיש שיטה אחת להיות פוליטיקאי, והיא זהה בין אם אתה פועל בדיקטטורה טוטליטרית, דמוקרטיה ליברלית, מריטוקרטיה או קיסרות בחסד-עליון. ואני, מצידי, מתקשה להאמין שמהות השלטון לא משפיעה על מהות הפוליטיקה ועל שיטותיה, דרכיה ומטרותיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנוסף, יש אצלך עוד הנחת יסוד: שלעולם, ולא משנה מתי וכיצד, *מטרתו* של הפוליטיקאי היא צבירת כוח, ולא ייתכן שזה *אמצעי*. כלומר, כפי שהגדרת את זה - השאלה אם פוליטיקאי ישקר לעמו או לא תלויה *רק* בשאלה האם השקר יביא לו עוד כוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אענה בשם דובי, אבל הפוליטיקאים אינם מכונות כוח אלא אנשים. דפוס התנהגותו של פוליטיקאי הוא צבירת כוח. צבירת הכוח שלו צבועה באידאולוגיה. מידת היושר הפנימי -האינטגריטי-קובעת האם צבירת הכוח ברובו הוא אמצעי או מטרה. ברור ששניהם שלובים במידות שונות. היושר והאינטגריטי נקבעות על ידי אותו השילוב. זוהי הרמה המוסרית של הפוליטיקאי. נראה לי שהאלופים מיל בד''כ הם הפחות מוסריים מהבחינה הזאת כשהם פונים לפוליטיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אצלנו הדמוקרטיה נמצאת במדרון מסויים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |