|
||||
|
||||
יש מגוון גדול של שימושים, לדוגמא: * תל אביבים שנוסעים לרכבת/תחנת אוטובוס כדי להגיע למקום עבודתם/לימודיהם ולא רוצים שיגנבו להם את האופניים. * תושבי ערים אחרות שמגיעים ברכבת אל תוך תל אביב ולא רוצים להחזיק זוג אופניים פה. התחבורה הציבורית בתל אביב לא ממש עומדת בסטנדרטים מערביים. מהנסיון שלי, נסיעות באוטובוסי דן ומוניות שרות מתפקדות כאמצעי תחבורה סביר, כל עוד לא נדרשת החלפת קווים. ברגע שצריך לקחת שני אוטובוסים, נסיעה של כמה קילומטרים בקלות לוקחת למעלה משעה. השווה בין שני התרחישים הבאים (כל המספרים מצוצים מהאצבע): 1. 5 דקות הליכה לתחנה הקרובה + 10 דקות המתנה + 15 שעת נסיעה באוטובוס הראשון + 25 דקות המתנה ונסיעה באוטובוס השני (סה"כ 55 דקות). 2. 10 דקות נסיעת אופניים לתחנת אוטובוסים מרכזית יחסית + 5 דקות המתנה + 20 דקות נסיעה (סה"כ 35 דקות) האופניים המושכרות גם מאפשרות דפוסי שימוש שהאופניים הפרטיות לא - כיוון אחד בתחבורה ציבורית (או טרמפ), כיוון שני באופניים. ובניגוד לתחבורה ציבורית, הן זמינות גם בלילה ובסופי שבוע. לא ברור לי למה אתה חושב שרוכבי אופניים בתל אביב נוסעים עם 15 ק"ג בדרך קבע... כמעט לאף זוג אופניים שרואים ברחובות אין ארגז/סבל רציני, וכשיש הוא לרוב ריק. ובכל מקרה, לאופניים האלו יש מקום מאחור לסחיבת תיק. |
|
||||
|
||||
קודם אשיב על דבריך. כאשר מציעים אופניים כחלופה לתחבורה אחרת, חובה שיהיו בהם סידורים לנסיעת מטען בצורה בטיחותית. אולי טעיתי במספר 15 ק"ג, אבל בשום פנים אי אפשר לצמצם את סידורי המטען לפחות מ- 10 ק"ג . הטענת מטען מעל הגלגל האחורי אינה בטיחותית מספיק למטען כבד, מסיבות של שיווי משקל (אינם מעל מרכז הכובד). סידורי מטען לא נועדו להיות מנוצלים במלואם באופן יומיומי אבל , נאמר פעם בשבוע, ינוצלו בצורה מירבית. לא ניתן לתכנן מראש מתי יהיה צורך במטען מירבי, כי לעיתים הצורך מתעורר במקום העבודה או במקום במקום הלימודים או בזמן סידורים שונים בעיר (על כן צורך זה לא ידוע מראש). משום כך מי שמשתמש באופניים לצרכים מעשיים (עבודה, לימודים וכדומה) צריך שיהיה לו מתקן כזה לנשיאת מטענים. גם מי שלא זקוק ביום-יום לשאת מטען של 10 ק"ג ירצה כל יום לשאת מטען של 3 עד 5 ק"ג לצורכי עבודה לימודים או סידורים אחרים. כאשר ראיתי את התמונה עם אופניים להשכרה ואין בהם שום סידורי מטען התברר לי שאין מדובר באמצעי תעבורה עיקרי לעבודה לימודים וכולי אלא רק שימוש מזדמן (לצורכי תחביב, טיולים, ספורט או כתחבורה לעבודה-לימודים במעט הימים שבהם ברור מראש שאין צורך בנשיאת מטען משמעותי). הטענה שלך לגבי זה שהתחבורה הציבורית גרועה אינה הופכת את האופניים לחלופה טובה שלה. החלופה היחידה היא שיפור התחבורה הציבורית (בתוך תל אביב הפקוקה אין אפשרות ריאלית לשיפור תנועה של רכב פרטי, כי כמעט כל נתיבי התנועה בתוך מרכז העיר לא ניתנים להשבחה בעלות סבירה). אופניים בלילה למרחקים גדולים הם סיכון בטיחותי, לא בא בחשבון. נסיעה באופניים בסופי שבוע וחגים בלבד לא יאפשרו כלכלית החזקת רשת גדולה של השכרת אופניים. לצרכים אילו עדיף (אם בכלל) לקיים רק עמדות חניה עם שמירה לגבי אופניים פרטיות. ציינתי כבר שעד היום אין בתי שימוש ציבוריים בתל אביב, למרות שאחזקתם זולה, ומכאן אני מסיק שהעיריה לא תתחזק עמדות שמירה לאופניים (שהן עניין יותר מסובך). זו בערך תגובה לדבריך. לא הסברתי עדיין את הסיבות העיקרית לכך שתחבורת אופניים בת"א אינה כדאית לעיריה ולממשלה. א) סיבה העיקרית אחת היא שגם אם יקצו נתיבי תנועה בכמות מספקת בתוך העיר זה ישרת מקסימום 20 אחוז מכלל האנשים הזקוקים לתחבורה בתוך העיר, יש לכך מספר סיבות ואילו העיקריות לכך: א.1) רוב הנוסעים אינם יכולים לרכב על אופניים בגלל קשיים פיזיים מסוגים שונים (בעיות כושר גופני, בעיות קואורדינציה, בעיות רפלקסים ועוד). א.2) לא ניתן יהיה למנוע רכיבה מבני נוער צעירים וזה יהיה מקור לתאונות רבות, מה שיבריח רוכבים רבים שאין להם קושי מיוחד ברכיבה אבל לא מוכנים להסתכן. א.3) לפחות חודשיים בשנה הגשם הרוח והקור ימנע נסיעה באופניים. ב) סיבה עיקרית שניה היא שנתיבי התנועה לאופניים, ילקחו מנתיבי התנועה הפרטית הציבורית והמסחרית, מה שיהפוך את העיר להרבה יותר פקוקה לרכב מוטורי ממה שהיא היום (אמרתי כבר שאי אפשר להשביח בצורה משמעותית את נתיבי התנועה בתוך העיר). מה יעשו אילו שלא יכולים לרכב על אופניים או לא רוצים מסיבות מוצדקות (שהם לפחות 80 אחוז מהנוסעים) ? הם יסבלו הרבה יותר ממה שהם סובלים היום. ג) סיבה שלישית עיקרית היא שמצבם של הולכי המדרכות יורע מאוד. חלק גדול מרוכבי האופניים יפלשו למדרכות ויסכנו אנשים עם מוגבלויות (קשישים, ילדים נכים). ישראל אינה שוויץ ואינה סינגפור (מבחינת ציות לחוק), שום כוח בעולם לא ימנע פלישת אופניים למדרכות אם כמות האופניים תהיה מסיבית. אם לסכם את שלושת הטענות א, ב, ג — הקמת רשת תנועה של אופניים היא סחר חליפין גרוע: היא תעשה שיפור מוגבל תוך יצירת בעיות גדולות בהרבה מהשיפור. |
|
||||
|
||||
לא יודעת במה אתה עובד, אבל אני לעבודה מגיעה עם תיק ששוקל לא יותר מקילו וחצי. לאוניברסיטה הייתי מגיעה עם תרמיל לפטופ על הגב וכמוני רוב החברים שלי. מה הבעיה לשאת תיקים כאלה בזמן רכיבה? |
|
||||
|
||||
א. לגבי כמויות משקל שלוקחים לעבודה\\לימודים. המשקל שלוקחים כפוף לאילוצים: זה לא מה "שרוצים" לקחת אלא מה "שיכולים" לקחת בלי להתאמץ. הולך רגל או נוסע באופניים לוקח פחות משקל לדרך (מוותר על מוצרי נוחיות) רק מפני שלא נוח לו לשאת איתו את המשקל. במקרה שלך, למשל, אם לא היית "מקצצת" במטען סביר שהיית לוקחת לעבודה\\לימודים כ- 3 עד 4 ק"ג על בסיס יומיומי ו- 10 ק"ג בערך פעם בשבוע (הסברתי למעלה). דוגמא ל- 3 עד 4 ק"ג במקרה שלך בנסיעה יום יומית: לפטופ בגודל נוח משקלו כ- 2.5 ק"ג, 2 ספרים וכלי כתיבה 0.75 ק"ג , תיק אישי (ארנק, סלולרי,פרטי מזון קטנים מהבית, כלי אפור איפור ונוחיות) מינימום חצי ק"ג. משקל כזה לא נוח לשאת על הגב כאשר את בדרך עמוסה ברוכבי אופניים שרבים מהם מזגזגים וחותכים. חלק מהערכת המצב המוטעית נובעת מכך שאנשים חושבים על כך שצפיפות רוכבי האופניים תהיה כמו היום, במצב שבו אופניים יהיו כלי נסיעה המוני, הצפיפות בפועל יכולה להיות פי 10 ויותר. |
|
||||
|
||||
עם כל תיק גב סביר אפשר לסחוב בלי קושי מיוחד 5 ק"ג על אופניים. בדוק ומנוסה, וגם במקומות עמוסים ברוכבי אופניים. |
|
||||
|
||||
למה שאני אקח לפטופ לעבודה שבה אני ממילא עובדת יום שלם מול מחשב? קצת לא נוח לי להגרר לדיון הקונקרטי הזה מלכתחילה, אבל משום מה אתה מתעקש שהחיים שלי מורכבים מפשרות שנובעות מכך שאין לי רכב פרטי. ובכן, החיים שלי באמת מורכבים מהרבה פשרות (כמו אצל כולנו), אבל מעט מאד מהן קשורות בשאלה אם יש או אין לי אוטו צמוד. אני באמת מתקשה להבין מאיפה המחשבה (ההגמונית?) שהדרך שלך היא הטוב המוחלט וכל מי שפועל אחרת עושה את זה בלית ברירה. בלי להכנס יותר מדי לפרטים אני יכולה להבטיח לך שאני *יכולה* להחזיק רכב, אבל למעט בסופי שבוע אקראיים בהם קווי הרכבת מתבטלים בפתאומיות, אני ממש לא רוצה בכך. יותר מזה? גם כשמסיבות כאלה ואחרות (נפוצות, באופן מרגיז למדי, בקו הרלוונטי עבורי) אני לא יכולה לנסוע ברכבת, אני עדיין מעדיפה לנסוע באוטובוס ולא לשכור מכונית בקאר2גו או חלופותיה. למעשה, הסיטואציות הכמעט יחידות בהן נהגתי לנהוג היו כשגרתי בפרבר קטן בדרום והאוטובוסים ממנו לבאר שבע היו בתדירות נמוכה. מרגע שעברתי לגור בערים זנחתי את המכונית באופן כמעט מוחלט. |
|
||||
|
||||
אני עושה קניות בסופר ובשוק באמצעות אופניים. יש לי ארגז פלסטיק, כזה של בירות, מחובר לסבל עם אזיקונים. המגבלה היא לא משקל אלא בעיקר נפח. ___________________ פעם ראיתי צילום של סיני סוחב מקרר על אופניו. |
|
||||
|
||||
_________________ לי יש צילום (מעשה ידי) של סיני סוחב שיפודיה על אופניו. |
|
||||
|
||||
ולי יש תצלום של סנאים עם חרבות אור |
|
||||
|
||||
(אם יורשה לי להתערב לרגע) א) 20%? אני מנחש שהמספר הזה בא מאותו מקום ממנו מגיעות 95% מהסטטיסטיקות? א.1) רב האנשים יודעים לרכוב על אופניים. הרבה יותר מסובך לנהוג במכונית מאשר לרכוב על אופניים (במיוחד אם אתה רוכב במתינות), כך שאני לא יודע איך זה מסתדר עם בעיות הקוארדינציה והרפלקסים שציינת. א.2) בני נוער צעירים יכולים לרכוב על אופניים כבר עכשיו, ואני לא רואה סיבה שהם יגרמו לתאונות. א.3) חודשיים בשנה? אנחנו חיים באותה מדינה? (ואני עוד ירושלמי) ב+ג) אופניים צריכים הרבה פחות מקום מרכבים, והדינמיקה התחבורתית שלהם הרבה יותר הרמונית, וגם אם מידי פעם אופניים עולים על מדרכה, זה לא אסון. ישראל אינה שוויץ ולא סינגפור, אבל חשבתי שהמטרה היא להשתפר ולא להנציח את חוליי החברה שלנו. מילא. |
|
||||
|
||||
לגבי ה- 20 אחוז. זה לקוח ממראה עיניים ועוד הייתי נדיב מאוד (לדעתי המספר נמוך מ- 20 אחוז). אני גר באיזור מגורים שבו להערכתי יותר מ- 50 אחוז מהדיירים הם שוכרי דירות צעירים, כלומר אילו שיש להם הכי הרבה מוטיבציה ויכולת להשתמש באופניים לצרכי נסיעה שכונתית (קניות, סידורים בדואר וכספים וכדומה). זה האיזור בתל אביב שבו יש מקסימום שימוש באופניים למטרות שהזכרתי. הנסיעות הן על מדרכות. נוחות הנסיעה אינה מותנית בשום הערכות של העיריה והממשלה , כל מי שבא לו יכול להשתמש באופניים. אז כמה לדעתך משתמשים באופניים ? להערכתי לא יותר מ- 5 אחוז מנפח התנועה על מדרכות (לא יותר מרוכב אופניים אחד על כל 20 הולכי רגל על המדרכה). לגבי א.1 אצלך. לא יותר מ- 20 אחוז מרוכבי האופניים יכולים לרכב בתנאי לחץ כאשר מסביבם כ- 10 עד 20 רוכבי אופנים נוספים שמתחרים על הדרך. אתה טועה מכיוון שאתה מתייחס לתנאי נסיעה באופניים כתחבורה המונית לתנאים של היום כאשר הם משמשים לטיולים בלבד או כאשר רק מעטים משתמשים באופניים (כלומר הצפיפות של רוכבי האופניים נמוכה). לגבי א.2 . בני נוער הם בעלי קואורדינציה הכי טובה אבל אין להם בגרות נפשית (זו הסיבה בגללה מונעים מהם רשיון נהיגה). רכיבה המונית של בני נוער פירושה המון תאונות. לגבי א.3. הערכת זמן של חודשיים בשנה של ימי חורף לא מתאימים לנסיעה זו הערכה ריאלית. השאלה אינה האם זה מספר הימים שבהם תנאי נסיעה קשים בפועל אלא מספר הימים בשנה בהם רוכבים ימנעו משימוש באופניים, כי בבוקר לא ידעו איך יתפתח מזג האוויר מספר שעות אחר היציאה מהבית. הבעיה של תנועת אופניים היא לא בחניה , זו בעיה מינורית (ולכן הזדרזו לפתור אותה לפני טיפול בבעיה הכבדה של נתיבי נסיעה). הבעיה באופניים היא בתנועה שלהם. כלל לא נבדקה מה הדינמיקה של נסיעה באופניים במצב בו צפיפות רוכבי האופניים היא צפיפות גבוהה. יתכן אפילו שהם ידרושו נפח כביש גדול יותר ממכונית. לגבי נסיעה במדרכות. אינך שם לב למצבם של הולכי רגל. רבים מהם ילדים מבוגרים וקשישים, הם לא יוכלו להתמודד עם מצב בו כל 30 שניות יזנקו עליהם אופניים מכיוון בלתי צפוי, זו תהיה התעללות בהולכי רגל. |
|
||||
|
||||
כי יש הבדל בין נסיעה באופנים על המדרכה לקניות וסידורים, ובין נסיעה ספורטיבית. נסיעה ספורטיבית היא מהירה ומסוכנת להולכי הרגל. |
|
||||
|
||||
רכיבה על מדרכות לא דומה לרכיבה בשבילי אופניים יעודיים בצידי הכביש. אני מבין מהיכן אתה שואב את ההערכה שלך, אבל לי זה עדיין נראה כמו מספר שרירותי. 1. אני לא חושב שמדובר בתנאי לחץ בהם "מתחרים" על הדרך. יש מי שרוכב מהר, ועוקף – כמו על הכביש, ויש מי שרוכב לאיטו בצד הימני של הנתיב. 2. בני נוער כבר עכשיו רוכבים די הרבה על אופניים. לא זכור לי שראיתי תאונה כזאת מתרחשת, או אפילו שמעתי על אחת כזאת. מה גם ש-"תאונות" אופניים הם בד"כ לא באמת תאונות (עם פינוי לבי"ח ונזק לאופניים), אלא מן התנגשויות קלות כאלה. מבקשים סליחה וממשיכים הלאה. 3. במקרה יש לי שכן שהוא גם עמית לעבודה, ומגיע לעבודה על אופניים. בימים בהם מזג האוויר לא מתאים לרכיבה הוא לרוב תופס איתי טרמפ. אני חושב שבשנה האחרונה הוא הצטרף אלי לא יותר מ6-7 פעמים. מזג האוויר בירושלים אמנם גשום פחות מזה התל-אביבי, אבל הוא גם קר יותר, כך שלדעתי זה מתקזז. מה זאת אומרת לא נבדק מה צפיפות וגו'? ישראל, או לצורך העניין, תל אביב היא לא בדיוק פורצת דרך בתחום. לא חסרים נתונים כאלה מכמעט כל עיר גדולה באירופה. שוב, אתה מגזים. אופניים לא "מזנקים עליך", בדיוק כמו שהולכי רגל אחרים לא "מזנקים עליך". במקרה שאופניים נאלצים לעלות על מדרכה, זאת אכן אחריות הרוכב שלא להפריע להולכי הרגל. וגם אם בכל זאת נגרמת מכך אי נוחות קלה להולכי הרגל – אני יכול לחיות עם זה. זה בעיקר עניין של הרגל. |
|
||||
|
||||
2. שליח בן 28 על אופנים נסע בניגוד לכיוון התנועה ברחוב במנהטן ופגע בעובר אורח בן 51 שנפל, נחבט בראשו ונפטר אחרי כמה ימים. אלמנתו מנסה לקדם מודעות של בעלי עסקים שילמדו את השליחים על אופנים בכללי רכיבה בטוחה בעיר. הרוכב לא הואשם והאלמנה תבעה את העסק וקיבלה $1 מיליון פיצויים בעיסקת הסדר. |
|
||||
|
||||
אני משתתף בצער האלמנה. |
|
||||
|
||||
לאלמנה אין שום כוונה לשתף אותך ב 1,000,000 $. |
|
||||
|
||||
מוטב שתשתתף מראש בצער הורים לילדים ובנים לזקנים שיפגעו מרוכבי אופנים על מדרכות. ילדים וזקנים לא יכולים בשום פנים להתמודד עם אופניים שנוסעים לידם על מדרכות פעם ב- 30 שניות. הפיכת רכיבת אופניים המונית בישראל לדבר מקובל תגרום לפלישת אופניים גדולה למדרכות (בגלל חוסר נתיבים על הכביש). מדרכה מיועדת להולכי רגל בלבד שרשאים ללכת שם בניחותא (אפילו לחלום בהקיץ) בלי שיהיו בסיכון בגלל רוכבי אופניים. עם כל הצער לקשיים של בעלי רכבים, אסור שבעיותיהם של בעלי רכבים יפתרו על גבם של הולכי רגל על המדרכות. יש לי גם מה להגיב על הערותיך הממוספרות בתגובתך האחרת למעלה. אבל אין לי זמן לכך איני מגיב שם. |
|
||||
|
||||
יש לי פתרון מצויין לזה: שבילי אופניים שאינם סימון בסיד לבן על מדרכה. |
|
||||
|
||||
הפיכת הרכיבה להמונית זה לא משהו שיקרה ללא התשתיות המתאימות. לפחות משום שיותר ממה שרוכבי האופניים מפריעים להולכי הרגל, הולכי הרגל מפריעים לרוכבים (אני מתכוון מבחינה פרקטית, ולא למי שייכת המדרכה). אני גם לא קונה את החלוקה הזאת לאוכלוסיות – הולכי רגל, רוכבי אופניים ובעלי מכוניות. פעם את הולך רגל, פעם אתה רוכב ופעם נוהג. זה לא מאבק או תחרות. אין הרבה ערך לאמירות כגון: "המדרכה שייכת להולכי הרגל", או "הכביש שייך למכוניות". ראשית כל, מי אמר? גם אם זה המצב עכשיו אולי כדאי לשנות אותו, ושנית, זה לא באמת מקדם אותנו לשום מקום; ובעיקר אני לא מבין את ההתנגדות הכמעט-אוטומטית הזאת לאופניים, כאשר יש מקומות רבים כ"כ בעולם שבהם זה פשוט עובד. לגבי הזמן, גלואה כבר רשם את זה קודם. |
|
||||
|
||||
לא רק הולכי הרגל מפריעים לרוכבים. וידאו ויראלי שצילם בחור אחרי ששוטר ניו יורקי נתן לו דו"ח בגלל שהוא לא רכב בנתיב המיועד לאופניים. |
|
||||
|
||||
עפ"י התוכנית של ראש העיר באפריל 2012 יעמדו לרשות התושבים 10000 אופנים ו-600 תחנות. אלא שבינתיים חברי מועצה מעלים חששות שתחנות ההשאלה ינגסו בשטחי מדרכה יקרים ויבלעו שטחי גנים1. 1 נחמד, השימוש בפעלים מעולם הבליסה והלעיסה |
|
||||
|
||||
זה אני, או שאתה תרגמת parking spaces כ"שטחי גנים"? |
|
||||
|
||||
זה אני. שטחי חניה. תודה. |
|
||||
|
||||
יחי ההבדל הקטן. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |