|
||||
|
||||
ג. אני לא רואה בזה רמז כזה, למעשה הממשל האמריקאי משמיע כל הזמן רמזים הפוכים שמטרתם לעודד את פקיסטן להמשיך בשיתוף הפעולה איתו. יש רמזים אפילו לשיתוף פעולה עם הפקיסטנים שעשו פעולת הסחה. העדר העיתונאי הוא זה שמאשים כל הזמן את פקיסטן. ד. אובמה לא ''נמנע מהסתבכות בלוב'', הוא השאיר את זה בחוכמה לצרפת ואנגליה והוא מסייע להן. לעומת זה הוא היה המנהיג המערבי הראשון שמאד באומץ ובצורה ממש לא אופיינית למימשל האמריקאי מסר הודעת גינוי לממשל המצרי - בן בריתו - ותמיכה במורדים. בישראל ובאייל ראו בזה טיפשות תהומית מצדו. איננו יודעים מה קורה בסוריה ומדוע אובמה לא נוקט עדיין קו תקיף נגדה, זה יגיע בבוא העת, יש לו רק שתי ידיים. |
|
||||
|
||||
לא נראה לי שמר "תת-אדם" מבין שלאובמה יש רק שתי ידיים. רציתי לשאול אותו מה דעתו על התערבות נוכחית של ארה"ב בלוב ובסומליה. "אובמה" (לא רק אובמה, לא רק ארה"ב) הצליח להשיג את פיצול דרום סודן בדרכי שלום. כמוכן "הוא" הצליח להשיג את נפילת לוב (ואולי גם סוריה?) תוך שמירה על המשטרים הידידותיים במפרץ (אם כי לא בדיוק ברור עד כמה המשטרים במצריים ובתימן נשארו יציבים). אם כי עדיין לא ברור מה צופן כאן העתיד. נראה שיש מי שמבינים רק כוח, ומזלזלים במי שמדבר ברכות. |
|
||||
|
||||
אוי באמת. אני מזלזל במי שמדבר ברכות? תקראי עוד פעם ואז עוד פעם את ההודעה שלי. נתתי פרשנות למהלכים שאמריקה מבצעת ביחס לדוקטרינה שאמריקה בעצמה קבעה, דוקטרינה של כוח. אמריקה בנתה את העוצמה האימפריאלית שלה על בסיס של כוח אימפריאליסטי. הם לא הפילו את היטלר על ידי דבור ברכות (כמובן בלי לזלזל בחלקו של סטאלין הידידותי בעסק), לא הסכימו לשמור על מינימום כבוד לאומי של יפאן במהלך הכניעה ודרשו כניעה בלי תנאים (לאחר מכן מקארתור בחוכמתו השאיר את הקיסר במקומו), וגם סדאם חוסיין לא הוזמן לשולחן המשא ומתן. קיוויתי שאובמה עתיד לפתוח שחר של יום שבו סדר היום האמריקאי מושג על ידי דיבור תחילה. אכן הוא עשה את זה, אבל במדיניותו הוא מגמגם ומתבלבל. אני חושב שכל עוד ארצות הברית מתנהגת כמו אימפריה ומנהיגה את הסדר העולמי, היא צריכה לפעול נגד משטרים שסוררים נגד המוסריות, ולא רק משטרים שמשמשים כ"ילד הרע". מה שאמרתי זה שאת בן לאדן קל לרצוח ולעיראק שהתגרה באמריקה קל להיכנס, אבל סדר היום במזרח התיכון המשתנה הוא כל כך מגומגם. בהתחלה אובמה נטש את מובאראק, ואז רגע לפני הנפילה הוא החזיר אליו תמיכה מהוססת ואז צפה בנפילה. בלוב, מדינה עתירת נפט, כשהתחולל טבח בעיר באנגאזי, האירופאים נכנסו אבל אובמה שלח תמיכה צבאית מגומגמת מידי בשביל אימפריה. בסוריה, שבה נטבחים אזרחים, אין תקיפה, ואיראן מפתחת פצצת אטום במרתפיה. |
|
||||
|
||||
מובארכ נפל. אבל השלטון במצריים לא נפל. זה בערך המצב בתימן עכשיו. כל מדינה, כולל ארה"ב, פועלת בצורה לא מוסרית. לסינים לא מותר לפגוע קצת בזכויות אדם למען מטרה מוסרית נעלה (שמירת הסדר)1? לארה"ב לא מותר להפר מדי פעם זכויות אדם (גוואנטנימו)? הנקודה הבסיסית היא שלא מספיק לפעול בכוח. רצוי לדאוג שהכוח גם ישיג תוצאות. ע"ע סומליה. ארצות הברית ניסתה לפעול שם בכוח ונאלצה לסגת. האם היא צריכה להיכנס לשם שוב? 1 מותר להם. הם מעצמה. אני מניח שאתה גם לא תצפה מארה"ב לפעולה נחושה כנגד רוסיה. |
|
||||
|
||||
הַרגשתי במדויק, גם לגבי דברי הת"א. |
|
||||
|
||||
האמנם נפילת לוב היא הישג של אובמה? א. זה עוד לא קרה. ב. עד כה מדיניות ארה"ב בלוב היתה התקרבות ונורמליזציה. |
|
||||
|
||||
ב. אבל האם זה היה קורה ללא העידוד ממזרח? אובמה מילא תפקיד במאורעות שממזרח ללוב. |
|
||||
|
||||
כן, האינך יודע? זה כבר התחיל לקרות לפניו, ב-2003. מאז הוסרו מרבית הסנקציות. חודשו והתרחבו קשרים דיפלומטיים וכלכליים. לוב הוצאה מרשימת המדינות התומכות בטרור ושוחרר המחבל מלוקרבי. מדיניות המערב היתה "לביית" את קדאפי, ואובמה נכשל בה. |
|
||||
|
||||
עכשיו אני רק צריך למצוא את התגובה שבה נזפו בי על כך שהמצב (עם לוב) הוא בדיוק הפוך, וקדאפי נשאר רודן מכוער (שבמקרה קצת יותר נוח למערב). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |