|
||||
|
||||
מעניין. אני ראיתי זאת בדיוק הפוך: עד כדי כך אנחנו רגישים לגבי גלעד שליט, ועד כדי כך כל דיבור עליו ועל חטופים מפורסמים אחרים נוגע בעצבינו החשופים, שאנחנו צריכים להמציא דמויות בדיוניות רק כדי שנוכל לבטא, בצורה לא ישירה, חלק מהפחדים והכעסים שלנו1. לכן גם לי התהפכה הבטן, אבל מסיבה אחרת... 1 כמו גבולות נאמנות המשפחה/אישה, או האינטרסנטיות הדורסנית של המדינה, אם להזכיר שתיים. |
|
||||
|
||||
זה באמת מעניין, ואני מבקשת שתברר עם עצמך עד כמה זה נכון. לשם המחשה: נניח שאתה יפני. האם נראה לך שערוץ 2 היפני יפיק סדרת קטסטרופה על גל צונמי בגובה 20 מטר שמציף את ערי החוף, עם סצינות חורבן באנימציה ממוחשבת ודרמות אישיות מומצאות סוחטות דמע? |
|
||||
|
||||
האמת, לגבי היפנים נראה לי סביר מאוד לא יהיו דרמות אישיות מומצאות סוחטות דמע, אבל סדרת סרטי גודזילה שבה מחריבים את טוקיו השכם והערב ידועה היטב, ויש סוגה יפנית שלמה של סרטי אסונות שבהן יפן מוחרבת בצורה זו או אחרת, החל מפיצוץ גרעיני ועד לטאות ענק. |
|
||||
|
||||
אין קשר בין שני חלקי הפסקה, גודזילה לא עומדת על הפרק, אבל אם הבנת מדוע היפנים לא יפיקו ברגע זה סדרה דרמטית מומצאת על אסון צונמי, אתה מבין מדוע הטלויזיה הישראלית לא תפיק ברגע זה סדרה דרמטית מומצאת על חטופים. |
|
||||
|
||||
ברגע זה, כן - רק מה, שהטלוויזיה הישראלית *בדיוק* הפיקה סדרה דרמטית מומצאת על חטופים (השבים הביתה). |
|
||||
|
||||
אני מרגישה כמו סוקרטוס נדמה לי, או ברנש אחר ששכחתי את שמו, חזור ברקורסיה תגובה 569476. ועם זאת, אני מופתעת לשמוע את זה דווקא ממך כחבר בנציגות מקהלת פקידי הממשל של בוש באייל, ובד בבד סוגשל שמחה. |
|
||||
|
||||
למען השם, את יותר מקטלגת מחוברת של איקיאה. נסי פעם אחת לכתוב שלושה משפטים בלי להשליך כל מיני דמיונות וקטלוגים פרועים לצד השני. |
|
||||
|
||||
לא לא, חלילה, אתה שר רק באגפים, בחזית עומדים הבסים הסולנים קונשטוק ואנשלביץ, ידידיה הוא בתפקיד הטנור הרומנטי, יש סופרן ומצו סופרן, יש גם סופרן ילדים - שם שר אפו, ויש אחד בתפקיד הזייפן שטוען שהוא רק משקיף ועושה תנועות שפתיים. הצטיירה בדמיוני תמונה משעשעת וחביבה באופן כללי, נא לקחת אותה ברוח טובה! (ולא להעתיק!) |
|
||||
|
||||
איזה חומרים את לוקחת כדי להגיע לתמונת העולם שלך, אתמהה. |
|
||||
|
||||
מריחואנה, כמובן. תגובה 553287 |
|
||||
|
||||
תירוץ ה"תמונה שבדמיון" הוא צולע - אין שום דבר חביב ומשעשע בעקיצות אישיות. חבל שאת משרה כאן אוירה לא נעימה וגוררת אליה עוד משתתפים. (הבהרה: אני לא טווידלדי) |
|
||||
|
||||
כבר כתבתי מה אני חושב על השוואתי לטווידלדי, ואני מוחמא גם מהכללתי בחבורה אחת עם אפו ודב. באמת, לא היית צריכה. |
|
||||
|
||||
גודזילה לא עומד על הפרק? עומד גם עומד: "...שר הביטחון לא מזמן שהסביר כיצד הצבא היפני מתכונן לאפשרות שגודזילה תעלה מן הים ותנסה להחריב את טוקיו." |
|
||||
|
||||
בדוק שוב. בכרום ובאקספלורר הוא תקין אצלי. הנה הוא שוב: |
|
||||
|
||||
לא הבנתי אם הבלוגר צוחק וכותב הפוך על הפוך, או שזה ברצינות והוא על אמת הבין את המטפורה של שר הבטחון בצורה מילולית וחושב ששר הבטחון היפני מכין את הצבא לפלישת הגודזילות. |
|
||||
|
||||
זה לא "בלוגר", זה האייל היפני! אני חושב שעצם איזוכר גודזילה כמטאפורה נראה בעיניו טפשי. הנה הציטוט פלוס הקשר. |
|
||||
|
||||
אוי נו, ומזכיר הממשלה אמר שהוא מאמין בחייזרים, ושיצורים שהוא מכנה "אנשים מרצדים" יצרו איתו קשר והוא סייע בתוכנית ההיבריד אדם/חייזר על ידי כך שתרם להם דנ"א. ה-IQ שלו בכלל ברצפה. קישור. זה בטח האייל הישראלי היפני. |
|
||||
|
||||
אסף שפריר, ישראלי בהחלט, פעם שוטר, אחר כך שליחנו הוולונטרי ביפאן, נשוי ליפנית, וכדי שאף אחד לא יתבלבל מוכרת הנ"ל כ"היפנית". לדוגמה: תגובה 388302 |
|
||||
|
||||
לא רק אייל פעיל - גם חבר מערכת לשעבר. |
|
||||
|
||||
אויה. נראה שנדרש כאן קורטוב התרפסות. אסף, אני לא מפקפקת לרגע בקביעה שראש הממשלה היפני הוא טיפש גמור. למעשה בחודשים האחרונים צפיתי רצוף בערוץ NHK היפני והגעתי למסקנה שאנשי הציבור היפנים לא יותר חכמים מאנשי הציבור שלנו, רק הרבה יותר ישרים. בכל מקרה, הדוגמה שהבאת בעצמה היא לא כל כך חכמה, ומכוח ההשראה גם הדוגמאות האחרות על האונס הקבוצתי ועל עונש המוות ועל מכונות הסיגריות. עמך הסליחה. |
|
||||
|
||||
(חוזר לעניינים, אחרי נסיעה לחו״ל) סרט יפני על צונמי כעת אולי יהיה די מיותר. הנושא גם כך נמצא בכותרות, ואפשר1 לדבר עליו בצורה ישירה, מכיוון שהוא נושא לאומי שנוגע לכולם וכי החלקים המעניינים בדיון בו נוגעים, נגיד, למוכנות ויכולת השלטון. לא צריך סרט עלילתי כדי לומר ״הממשלה לא עשתה מספיק״ או ״קשה להתמודד עם אבל״. זה לא אותו דבר לגבי חטופים. אף עיתונאי לא יפרסם כתבה שבה הוא חושף שלאשתו או חברתו של חטוף חי כלשהו יש רומן. זו חדירה בוטה לפרטיות, ולכן טאבו, אפילו אם היו לנו מקורות מידע טובים. ובכל זאת זה נושא שמעסיק הרבה מאיתנו. או, למשל, אף אחד בתקשורת לא מתאר את הקונפליקט שבין הרצון שלנו כחברה לשמור על כבודם ופרטיותם של שבויים שחזרו לבין הרצון שלנו לשמור על הביטחון וביטחון השדה – פשוט בגלל שאין לנו מקורות מידע טובים., בדיוק בגלל ביטחון שדה. אז ממציאים סיפור, שמחקה אספקטים שונים במציאות, ובו חוקרים את ההתנהגויות השונות של דמויות בסיפור הזה ואת ההשלכות של ההתנהגויות האלה. זה הכי טוב שיש לנו, וגם זה קשה. כמו שאמרתי, יש נושאים שצריך לעסוק בהם, אבל הם פשוט רגישים מכדי לעסוק בהם ישירות. הצונמי ביפן הוא לא נושא רגיש כזה. 1 אני מניח, לא באמת מכיר את התרבות היפנית. כך לגבי שאר ההתייחסויות שלי לצונמי פה. |
|
||||
|
||||
איכשהו, אף שכפי שאתה טוען ''אף עיתונאי לא יפרסם כתבה שבה הוא חושף שלאשתו או חברתו של חטוף חי כלשהו יש רומן'', בזמנו ''ידעה'' כל המדינה על מקרה כזה בדיוק, כולל זהותו של הגבר שהיה מעורב, כביכול, בסיפור ואף שלשניים נולד ילד - למיטב ידיעתי הכל לא היה ולא נברא. זה לא פורסם כאייטם חדשותי, אבל אני מוכן להמר שנרמז. |
|
||||
|
||||
אוה. לא היכרתי את הסיפור, אבל בדיוק למשהו כזה התכוונתי – יש משהו ש״כל המדינה״ יודעת, ושמעורר אולי רגשות עזים, אבל לא היתה דרך לדבר עליו, לבקר אותו, או להצדיק אותו. עכשיו יש. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |