בתשובה לקונשטוק, 25/04/11 19:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
את המרחב הציבורי המשותף אנחנו מחלקים לשימושים שונים כדי לאפשר לכולם מקסימום תועלת מהמרחב הזה. כך, יש לנו חלוקה לכביש ולמדרכה, כדי לאפשר גם לנוסעים ברכב וגם להולכי רכב לעשות שימוש במרחב הציבורי. ישנם שיקולים של תכנון עירוני שנכנסים לתוך קביעה של אזורים שיהיו ללא מכוניות (מדרחוב, נת"צ) או ללא הולכי רגל (כבישים מהירים), אבל המטרה בכללה היא מקסימום תועלת לכלל. כלומר, לפעמים צריך להגביל את השימוש של מישהו (הולך רגל/נוסע במכונית) כדי לאפשר תועלת לאדם אחר. אבל זו לא הדרישה של חרדים. הדרישה שלהם היא למנוע כל תועלת לשטח ציבורי מסויים, בגלל שהאידאולוגיה שלהם היא שאנשים לא צריכים לעשות משהו ביום מסויים. זה נוגד את הדרישה שזכותו של אדם לעשות שימוש בשטח הציבורי לא תוגבל שלא לצורך תועלת של אדם אחר, ובאופן שיאזן את התועלות והצרכים של שניהם. העקרון הוא תמיד זהה: מקסימום תועלת מהשימוש בשטח הציבורי. זה לא משנה מי רוב ומי מיעוט. האנשים שחיים בסמיכות לשטח ציבורי מסויים אינם מקבלים בעלות על השטח הזה. הוא *ציבורי*, משמע הוא של כולם. אתה טוען שאם אנחנו מרשים תכנון עירוני, אז גם חייבים להרשות "תכנון מיקרו" על ידי התושבים של אזור מסויים. אני מתנגד לטענה הזו. וגם אלו וגם אלו צריכים להיות כפופים לתכנון ברמת המדינה - כך למשל אם תל-אביב תהפוך לעיר חרדית מחר, עדיין יהיה אסור עליה להכריז שכביש איילון סגור לתנועה בשבתות כי ככה בא לה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם הדרישה של החרדים היא שלא יסעו בשבת כי אסור, אז אתה צודק. אם הדרשיה היא שלא יסעו בשבת כי הם רוצים ללכת לטייל ברחובות בלי מכוניות = שימוש אחר במרחב הציבורי - אז אתה טועה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז ירדנו מהקטע של "אין לאף אחד זכות להגביל את השימוש במרחב הציבורי" ? יופי, כי זה היה טיעון ממש אידיוטי איך שאתה מדבר החרדים הם לא חלק מהכלל וזה לא לגיטימי מבחינתך להכניס את מה שטוב ומתאים להם כחלק מהשיקולים של טובת הכלל אני טוען שאם אנחנו מרשים תכנון עירוני אז אנחנו מרשים תכנון עירוני אפילו במקרים שבהם אנחנו לא מסכימים עם השיקולים שהביאו לתכנון הזה אם זה לגיטימי לסגור רחוב מרכזי בירושליים כמו בן יהודה בשביל ליצור מרכז מסחרי למרות חוסר הנוחות שזה גורם לאנשים שנוסעים בעיר אז זה גם לגיטימי לסגור את בר אילן פעם בשבוע בשביל שלתושבי גאולה יהיה שקט בזמן התפילה למרות חוסר הנוחות וכו' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהטענה היא שהשילטון רשאי להסדיר השימוש במרחב הציבורי למיקסום התועלת המופקת ממנו, אבל אסור להגביל את השימוש משיקולים פטרוניים או אידאולוגיים. האבחנה הזאת בעייתית בעיני מפני שפונקצית התועלת אינה יכולה להיות נקיה משיקולים ערכיים. אני חושב שקיימות שתי אפשרויות בלבד: הגישה הליברטריאנית, או קבלת העיקרון שהחברה רשאית לקבוע מה נסבל ומה לא נסבל על ידה ברשות הרבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שזה טיעון אדיוטי, רק שהניסוח שלו היה בלתי שלם. לא שיניתי את הטיעון שלי, רק הסברתי אותו יותר טוב (פשוט משום שכשניסחתי אותו לראשונה, הנחתי שהכוונה ברורה). החרדים הם חלק מהכלל. אבל הם *חלק* מהכלל, ולכן הם לא יכולים להשתלט על מרחב ציבורי כלשהו ולעשותו שלהם באופן מוחלט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא שאני חייב להגיד את המילה האחרונה אבל סגירת אזור לתנועת רכבים יום אחד בשבוע היא לא בדיוק "השתלטות מוחלטת על מרחב ציבורי" ויש לי גם שאלה מה דעתך על דברים כמו תווי חנייה אזוריים או פסי האטה? אלה מקרים שבהם הסדרי התנועה מעדיפים את המקומיים על פני הכלל לגיטימי או הפרה גסה של האמנה החברתית? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |