בתשובה לג. שמעון, 13/02/02 15:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני נבוך שראית לנכון להגיב בצורה כל כך מפורטת על הערת האגב שלי. אני מסכים עם יזהר, למטה, בכיוון ההפוך: הכנסיה באותה התקופה הייתה המדיה היחידה, מקור המידע היחיד, ולכן שימש כמו המדיה היותר מפוזרת של היום. ואיך אפשר לשכוח את השילוב המושלם של השניים, הטלאבנגליסטים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא לגמרי מסכים. שנה שעברה קראתי ספר שכרגע נשתכח ממני שמו שתיאר את התפתחות העיתונות. בראשית דרכה, בעצם לא הייתה עיתונות - היו בתי דפוס שהדפיסו כל מיני סיפורים, פעמים רבות בצורת שיר, שטענו להיות אמיתיים ו"חדשים" (newes) - חלק מהסיפורים הללו היו לא יותר מאשר בדיחות, אגדות אורבניות (אגדות אגרריות?) וסתם שטויות, חלקם היו כתבים תיאולוגיים ("חדשות אמיתיות מעולם הגהינום!" הייתה כותרת אחת שהוזכרה שם), וחלקם היו, פחות או יותר, מה שאנחנו מגדירים כיום כחדשות. השליטה על בתי הדפוס הללו הייתה בידי הזעיר-בורגנים, ובעצם, עבור תשלום, יכול היה כל אדם להדפיס לעצמו "חדשות" ולהפיץ אותם. בשלב כלשהו בתי הדפוס החלו להפיץ בעצמם את ה"חדשות", ולא אחת קרה שחדשות מוצלחות במיוחד מוחזרו במשך שנים. אז מסתבר שבתחילת דרכה העיתונות הייתה לא כל-כך שונה מהאינטרנט בתחילת דרכו - מבוזרת לחלוטין. רק עם חלוף הזמן השתלטו גורמים כלכליים ריכוזיים יותר ויותר על מרבית המדיה, עד למצבנו כיום. אוף. מעצבן אותי שאי אפשר להוציא היסטוריה של ההשאלות מהספריה, הייתי יכול לברר איך קראו לספר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Factual Fictions: The Origins of the English Novel/ L. Davis. ידעתי שיהיה לפנקס הזה שלי שימוש יום אחד.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטלאבנגליסטים הם דוגמה טובה להמחיש את נקודת הראות של בודריאר: הם מייצרים הדמיה של דת, מדובר בלא יותר מאשר עוד מופע ראווה טלוויזיוני. גם הרב עובדיה יוסף בשידורי הלוויין שלו עורך הדמיה של דת והמאמינים אינם אלא קהל צופים של "טוק-שואו". מדובר במופע הפועל לפי כללי השואו הטלוויזיוני, והאמירות משולחות הרסן של הרב נועדו לשעשע, להלהיב ולגרות יצרים. כשאמירות בוטות של הרב במופעיו הטלוויזיוניים מעוררות סערה ציבורית ממהרים הפוליטיקאים של ש"ס להסביר שבתרבות החילונית אין מבינים את הרב כהלכה. זו שטות, כמובן, שכן כל ילד יכול להבין מה אמר הרב בדיוק כשם שהוא יכול להבין את "החרצופים" או את יצפאן. טענת אנשי ש"ס שדברי הרב מוצאים מהקשרם נכונה, אולם לא במובן זה שהם מוצאים מהקשרם הדתי - אלא בכך שהם מוצאים מהקשרם כ"שואו טלוויזיוני". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |