בתשובה לשחרור יונים, 20/04/11 23:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קשה לי לתת שמות ספיציפים, כי זה לא חלק מהעולם שלי, אבל יש לא מעט אמניות שמוכרות את יצירותיהן ברשת ומתפרנסות מכך (באטסי ובאתרים עצמאיים), כותבים (בעיקר מהעולם, דבורית שרגל ואביעד קדרון כדוגמאות מקומיות) שמתפרנסים מכתיבת בלוגים, והרבה מאד אמנים שמתפרנסים ממקורות שונים - לרבות הרשת. הדיסק החדש (המעולה!) של ברי סחרוף נמכר גם בצורה מקוונת כקבצי מוזיקה וגם בחנויות; יוני בלוך זכה לחוזה בחברת התקליטים לאחר שהיה מגה-פופלרי ב"במה חדשה"; אתמול הייתה כתבה בערוץ 10 על מתופפת ישראלית שגרה בארצות הברית, התפרסמה דרך יוטיוב ומתפרנסת ממכירת מרצ'דייז - אלו רק דוגמאות בשלוף. האם מישהו מהם בקליבר של מוצרט? לא. אבל כמה אמנים בקליבר של מוצרט יש? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אוסיף לרשימה את הצמד Pomplamoose המגה-מגניבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מדבר על אנשים שצמחו מתוך המדיום וממשיכים למצוא בו את פרנסתם. אם אם נרד מהמוצרט ונשווה לקלאסיקות רוק או פופ אין דוגמא לאומן שכזה. לפחות לא בקנה מידה ראוי שקשישים קירחים ובלי שיניים כמונו יזהו את השם. זה שמישהו מוכר ב 2,000$ בחודש זה נחמד אבל מה הסיכוי שלו להפוך ל"מישהו"...וליצירה שלו להפוך לפופולארית באמת. ברי לא צמח מהרשת הוא משווק דרכה, על שלום גד שכן מנסה אף אחד לא שמע: ויש עוד רבים אחרים... אני בכוונה מותח קו בין היכולות של בודדים (גם לא פרומיל) להתפרס לבין פריצה לקהל הרחב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי להתעמק ברלוונטיות של השאלות שלך, יוני בלוך (בארץ) ולילי אלן (בכל מקום) הן דוגמאות לאמני-פופ שפרצו באינטרנט והגיעו לקהל הרחב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמח שמצאת. מה כבודו מצא לא רלוונטי בשאלה שלי ולמה אתה חושב שכדאי שנדע מזה ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודעת בן כמה אדוני הקשיש הקירח, אבל האינטרנט, כמדיום להמונים, לא נמצא בסביבה יותר מדי זמן. ומה לעשות שלביטלס, לקוסטלו, לאום כולת'ום ואפילו לאואזיס היה קושי טכני מסוים לפרוץ באמצעותו. (במקרה אתה מדבר עם מישהי שדווקא כן שמעה על שלום גד. אבל שלום גד הוא אמן אינדי. צריך להשוות אותו לאמני אינדי שלא משתמשים ברשת1, לא לאחד מזמרי הרוק הפעילים הכי ותיקים בשטח. 1יש כאלה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל למה יוצר רוק או פופ צריך להפוך ל"מישהו"? כל עניין הכוכבות הוא המצאה של הגורמים השיווקיים. שריד לעולם שבו כולם ראו את אותן תוכניות בטלוויזיה. ובינינו, מה בדיוק מצדיק את הכוכבות של אמני רוק בימינו? אני מבין מדוע פורצי הדרך ברוק זכו להערצה, ואני בטוח שגם בעתיד פריצות דרך יזכו את יוצריהן בהערצה מיוחדת. אבל קשה לי לראות סיבה שנרצה להגן על האפשרות של אמני רוק טובים אבל רגילים להפוך ל"מישהו" יותר ממשוררים, סופרים או אמנים פלסטיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרוב המוחלט של האומנים לא נהפכים ל"מישהו". הרוב לא מצליחים להתפרנס כ"כ טוב מהמקצוע. צריכים לא רק כשרון אלא גם הרבה מזל. ליתר דיוק: השמועה אומרת שאם יש מזל, לא צריך כשרון. המעט שעוד מצליחים צריכים לשלם אחוזים ניכרים מהכנסותיהם למנגנון ההפצה. אם אני לא טועה הם מקבלים סדר גודל של אחוזים בודדים מההכנסות. לשם השוואה, מישהו מוכן למצוא את התגובה על רווחי המפיונר הממוצע בשיקגו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עפרונית, את צודקת לגבי שלום גד, אבל אם יש תחום שבו לאומנים יש סיכוי לפרוץ, זה דווקא זירת האינדי. פחות כסף גדול בתחרות- יותר סיכוי. יש הרבה גופים שעושים חיל באינטרנט- אני חושב שהם לאו דווקא האומנים ויצרני התוכן. יהונתן, אני מסכים איתך שהסגידה לאנשים שיוצרים רוק או פופ תמוהה ושווה מחקר אנתרופולוגי מקיף על התרבות שלנו. מקרה קיצון: http://www.youtube.com/watch?v=hSAHHd7q8BU התכוונתי למישהו בהיקף הפרסום אבל התכוונתי לעקומת ההכנסות, ויש קשר. צפריר, אני מסכים לגמרי. ובתחום האינטרנט שכביכול היה אמור להנגיש את האומן ויצירתו להמונים בקלות לא נראה לי שזה שונה בהרבה. כתבתי ב- תגובה 568515 שהאינטרנט פוגע ביצרני תוכן, והאומנים בתוכם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה-Thunderstruck הזה באמת מטופש. אבל אפילו אם היית מביא את Thunder Road, הייתי חושב שהוא לא מצדיק את משטרת האינטרנט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה הכוונה "זה לא שונה בהרבה"? מי מרוויח במקום האומן? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |