בתשובה להעלמה עפרונית, 17/04/11 11:00
מלחמה זה שלום, חירות היא עבדות, דיבורים הם אלימות 568405
הפואנטה היא שלמרות שצריך להגיע ולחכות לרכבת תחתית, היא נוסעת ללא הפרעות ומגיעה יותר מהר מאוטובוסים ומכוניות פרטיות (והיא גם יותר זולה בדר"כ). השיקול המרכזי של אנשים הוא נוחות ומהירות, המחיר (אם אתה בכל מקרה מחזיק אוטו) הוא זניח לרוב האנשים‏1.

30 דקות מהאנדרגראונד נשמע כמו רעננה או נתניה.

1 התשלום על דלק לעבודה הוא נניח פי 2 ממחיר כרטיס אוטובוס, אם אתה נוסע בתוך גוש דן, לא משהו שקשה לעמוד בו.
מלחמה זה שלום, חירות היא עבדות, דיבורים הם אלימות 568412
העלויות (החברתיות) של רכבת תחתית הן עצומות. לקבוע נת"צים מרובים (שחוסכים פקקים כך שהנסיעה קצרה יותר לעומת נסיעה מקבילה ברכב‏1) דורש פחות או יותר החלטה בערכאות הרלוונטיות (עיריה? ממשלה?) ואולי פחית צבע.
מעבר לכך, תחב"צ היא לא רק אוטובוסים. קו ת"א-ב"ש ברכבת, היום (כלומר, באותם מועדים נדירים שהרכבת מחליטה להפעיל אותו, ולא נתקעת במפגש רכבות), נמשך 70 דקות ומתוכנן להיות 50. אין סיבה שרכבות לא יצאו בזמן, אין סיבה שרכבות יתקעו במפגש רכבות, ואין - למי שגר בפריפריה-ליד-רכבת ועובד במרכז תל אביב או מרכז באר שבע, שום סיבה לנסוע ברכב פרטי במקומה.

1בהנחה שלא מדובר בקווי המאסף האיומים שיוצאים לסיור בכל אזור חיוג 08.
מלחמה זה שלום, חירות היא עבדות, דיבורים הם אלימות 568417
אוטובוסים עוצרים בתחנות, ולא רק כדי לעלות נוסעים, אלא גם כדי לשלם לנהג (או כיום, להעביר כרטיס), בקווים עמוסים זה יכול לקחת כמה דקות.

האם ישנם, כיום, במדינת ישראל, קווי אוטובוס עירוניים‏1 שנעים מהר יותר מאוטו לאורך מסלול שהאורך שלו יותר מ2 קילומטר?

העלות של נת"צ בלי תחבורה ציבורית ראויה (כלומר מסלולי אוטובסים סבירים, ואוטובוסים בתדירות גבוהה) משמעה פיקוק די רציני.

רכבות במדינת ישראל זה בושה וחרפה, אין סיבה שהרכבת לב"ש לוקחת יותר זמן (ועולה יותר!) מאוטובוס. העובדה שהיעד הוא 50 דקות מתל אביב (הגנה) לבאר שבע (צפון) מעציבה מאוד, היה צריך מלכתחילה לכוון ל-‏30-40 דקות (לרכבת ישירה).

1 השמועה אומרת שאוטובסים מגיעים לתל אביב מ\אל ירושלים במסלול המהיר‏2, אבל הלקוחות שלהם, כמדומני, נתקעים אחר כך בתחנת האוטובוס בתל אביב...
2 בכמה זה יותר מהיר אם בכלל?
מלחמה זה שלום, חירות היא עבדות, דיבורים הם אלימות 568422
אבל השאלה היא לא כמה זמן לוקח למכונה לעבור מנקודה אחת לשנייה, אלא גם זמן לוקח *לך* להגיע מנקודה אחת לשנייה. לפחות בת"א ובירושלים זמן חיפוש החנייה בד"כ ארוך יותר מאשר זמן העצירות של האוטובוס בתחנות. ואם משלמים על חנייה, או פתאום גם המחיר הוא לא רק עלות הדלק.

רכבות במדינת ישראל זה בושה וחרפה. לא תמצא אותי אומרת אחרת (אם כי, בכל פעם שרכבת ישראל מחליטה כמנהגה לבטל את הקו ואני נזקקת לשירותיו של האוטובוס, אני מקללת הרבה ככל האפשר).
מלחמה זה שלום, חירות היא עבדות, דיבורים הם אלימות 568580
ראוי לציין שהמחשבה שקביעת נת"צים מרובים דורשת רק החלטה ופחית צבע היא קצת נאיבית. אפשר לעשות את זה ככה, אבל זה כנראה לא יועיל.

ראשית, נת"צים אפשר לקבוע רק בכבישים מרובי נתיבים (אלא אם כן סוגרים אותם למכוניות), עדיף כאלה שיש בהם שלושה נתיבים בכל כיוון (אחרת המכוניות נתקעות - עייני ערך רחוב קרן היסוד בירושלים). אם יש לך קווי אוטובוס שרוב המסלול שלהם הוא בכבישים כאלה אבל חלק ממנו בכבישים צרים יותר, כנראה הנת"צ לא יועיל הרבה; הקו יסע אולי מהר בחלק מהדרך, אבל יתקע בשאר הדרך ולא יהיה לו יתרון גדול על מכונית. בירושלים החליטו, במקום להקים קו שני של רכבת קלה, ליצור מסלול מבוסס נת"צים מדרום העיר לצפונה ולהפעיל עליו אוטובוסים מתקדמים רבי-קבולת בתדירות גבוהה. נשמע נהדר, נכון? אז אחד הקווים האלה עובר חמש דקות הליכה מהבית שלי ומגיע חמש דקות הליכה מהעבודה שלי. למרבה הצער, אם אני משתמש בו הדרך (מדלת לדלת, כולל הליכה והמתנה) לוקחת לי בערך כפליים מנסיעה במכונית ופי שלושה מבקטנוע. למה? במדה רבה משום שהוא עובר דרך גאולה ושכונת הבוכרים, ושם גם נת"צים מתקדמים לאט מאד. אגב, גם בכבישים המרכזיים הנת"צים לא מי יודע מה מהירים; אם אני נוסע במונית באותו מסלול, הנהגים מעדיפים לנסוע יחד עם המכוניות הפרטיות ולא בנת"צים, כי בנת"צים ם נאלצים לעמוד ולהמתין לכל אוטובוס שעוצר.

אבל אם נחזור רגע לתכנון מערכת נת"צים, את צריכה להחליט איפה יהיה הנת"צ: במרכז הכביש או בימינו? אם הוא בימין, אז מכוניות פרטיות לא יכולות לעצור, הן חייבות להשתלב בנת"צ לפני כל פניה ימינה, ולא ניתן להפעיל רמזור נפרד לאוטובוסים - כך שהיתרון שלהם מצטמצם מאד. אם הוא במרכז אז את חייבת ליצור הפרדה פיסית - איי תנועה משני הצדדים ובניה של תחנות באמצע הכביש. במצב כזה את פוגעת עוד יותר ברוחב המקורי של הכביש, ויוצרת בעיה לא פשוטה במקומות שיש בהם פניה שמאלה. כמובן, זו כבר לא "פחית צבע" אלא טרקטורים שחוסמים נתיבים בכביש במשך חודשים, תמרור, שילוט ורימזור חדשים וכו'. אגב רמזורים, גם תכנון התזמון והאורך של הרמזורים אינו טריביאלי. המצב הרצוי הוא שהאוטובוסים מקבלים זכות קדימה - אבל הפוטנציאל לגרימת פקקים הוא עצום. כשמתכננים את כל זה צריך להעזר במודלים ממוחשבים של זרימת התנועה - למרבה הצער, אני לא משוכנע שהעיריות בישראל עושות את זה או אפילו מצוידות בנתונים הנדרשים כדי לעשות את זה. בקיצור, הדברים (כרגיל) הרבה יותר מסובכים משהם נראים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים