|
||||
|
||||
לא כל כך חסר הגיון. יש מקומות בעולם שחטיפה של תייר בהם היא אירוע נפוץ ולכן סיכון ידוע מראש. מבחינת המדינה או החברה (בארץ המוצא של התייר) אפשר להתמודד עם זה בכמה דרכים, למשל להכריז שזו בעיה של התייר, ו/או להשאיר את זה לשוק הפרטי (ביטוח). נראה לי סביר בנסיבות מסוימות שהמדינה תיזום חילוץ, או תארגן חילוץ ביוזמת המשפחה; ואם זה קרה, נראה לי סביר לחייב את המחולץ או את משפחתו. |
|
||||
|
||||
כתבתי "חסר הגיון"? התואר שהשתמשתי בו הוא "מעוררת חלחלה". וכדאי להיות מודעים לגבי ההיגיון שפעל כאן: בזמן השבי ואחרי ששוחררה, החטופה הביעה תמיכה גלויה בחוטפיה הקולומביאנים (מה שיפת נפש שכמוני מפרשת כתסמונת שטוקהולם. אבל מה לעשות, לא כולם יפי נפש). דעת הקהל בגרמניה התחממה, ומערכת האדמיניסטרציה (כשליחת הממשל) העניקה לה פרס בצורת חשבון הסעות הליקופטר. היא עירערה לבית המשפט שקיבל את העירעור. ממשל ערער וזכה בבית המשפט המחוזי. בית המשפט הפדראלי אישר סופית את הקנס (הגבוה, לבחורה שלפי הדיווחים חדלה לעבוד בגלל מצבה הפוסט טראומטי). מבין כל החטופים (נדמה לי שהיו שם ארבעה ישראלים), היא היחידה שקיבלה חשבון לתשלום. כאן גם נקבע תקדים משפטי למקרים עתידיים, גם כאלו בהם החטופים לא יעצבנו את הציבור בתמיכה בחוטפים. ההשתוללות של האדמיניסטרציה בהשפעה פוליטית היתה נסבלת יותר בעיני אם מערכת המשפט היתה מרסנת אותה. זה לא קרה כאן, וזה לא קרה במקרים אחרים שהובאו למערכת המשפט הפדראלית של גרמניה. אבל היה סמוך ובטוח שמדובר בעניינים מאוד מאוד הגיוניים (ומעוררי בחילה). אני מעדיפה את האופן שבו המערכת הישראלית מתפקדת במצבים כאלו. נגיד כמו במקרה של אלחנן טנטבוים, בו המערכת הצבאית הסתפקה בהלבנת פניו בצורה נרחבת בתקשורת בתור עונש. (נ.ב. אהבתי את המצה החגיגית בפיו של אייל הלוגו. פסח שמח לכולם!) |
|
||||
|
||||
בנוגע לטננבוים, הניסוח "מערכת הצבאית הסתפקה בהלבנת פניו בצורה נרחבת בתקשורת בתור עונש" הוא קצת לא מדויק. מתוך אלחנן טננבוים [ויקיפדיה]: "לאחר שחזר לישראל, ביקשה המדינה להעמיד את טננבוים לדין. טננבוים, מצדו, ניצל את מאמציה של מערכת הביטחון לברר את הנזק המודיעיני, וחתם על עסקת טיעון שבמסגרתה התחייב לשתף פעולה עם מערכת הביטחון בשקיפות מלאה, וכן הודה במגע עם סוכן זר, יציאה לארץ אויב ושימוש בדרכון כוזב. בתמורה, נגזר עליו עונש מאסר שקוזז עם מאסרו בידי חזבאללה, והוא לא נאלץ לחשוף פרטים מפלילים על טיב עסקיו עם עובייד." את הלוגו המיוחד לחג הכינה, כרגיל, נועה ו. |
|
||||
|
||||
בסדר, המערכת הצבאית *נאלצה להסתפק* בהלבנת פניו בתור עונש. ואם היה עולה בידם להעמיד אותו למשפט גם לא הייתי מזילה דמעה. אבל במדינת ישראל (עדיין) לא נשלח לחטוף חשבון הוצאות שחרור, ולערכאות המשפטיות הגבוהות לא יצא לאשרר חשבונות שכאלו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |