 |
חשוב לזכור שלמציאות שבודריארד מתאר (מציאות שהביזאריות שלה משתקפת בסגנון כתיבתו, שמצליח - בניגוד לאנשי הגות צרפתיים אחרים - גם לשעשע ולענייין, ואפילו להיות מובן לפעמים, גם אם לעתים רחוקות למדי, אחרת לא היו מפרסמים אותו) יש גם יתרונות לא מבוטלים (וכן, למי שתהה, משפט זה הינו דוגמא צנועה לסגנון הכתיבה המופיע בספרי הגות צרפתיים).שני יתרונות כאלו הינם הרחבת אופק הדמיון וצמצום אופק ה"מציאות" (במובן השלילי של המילה).
הרחבת אופק הדמיון מתבטאת בכך שהסימולקרה, הדימוי שמדמה דבר שאינו קיים, הינו בסיס כוח אמיתי לשאיפות מוסריות ופוליטיות של מיעוטים, של ארצות עולם שלישי, של תנועות מחאה וכדומה. כלומר, המסמן יוצר את המסומן שלו.
צמצום אופק ה"מציאות" מתבטא בכך שהמופרכות והסתירות המובנות בתסריטים תרבותיים המתארים פעולות חברתיות שונות (לדוגמא, יחסים רומנטיים) מאפשרת לפרט חופש, מקוריות ואותנטיות נרחבים יותר: את מקום מקום הציוויים החברתיים הנוקשים אשר הכתיבו את פעולותיהם של אנשים בתקופה המודרנית ואשר הועברו ע"י המשפחה, בית הספר, קבוצות השווים וכדומה, תופסים כיום תסריטים רופפים ומופרכים, בעלי סתירות עצמיות, מודעות עצמית, ואולי החשוב ביותר - הומור עצמי, אשר מועברים ע"י תקשורת ההמונים (סרטים, טלוויזיה וכו'), שמקורות הסמכות שלה רופפים יותר. דבר זה מאפשר לפרט להיות יצירתי וחופשי יותר בבחירת תסריטי הפעולה, השאיפות, הציפיות שלו מהעולם ומעצמו, ולהתנגד למוסדות החברתיים המיושנים והכופים.
חוץ מזה, זה עולם הרבה יותר צבעוני ונחמד, שלא לדבר על זה שהוא הביא לנו את הוד מעלתה, האחת והיחידה: בריטני ספירס (הסימולקרה האולטימטיבית, ועוד עם איזה גוף!).
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש