![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
החג עוד רחוק, בלי התחמקויות. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אולי. אבל זאת לא סיבה להרוס את רוח האחווה. וכי מה ישאר לנו בלעדיה? נהיה מפורדים איש מרעהו, בודדים ואבודים, חסרי אוריינטציה וחסרי ישע. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ובאחווה מה נהייה? ישות מאוחדת בודדה ואבודה, חסרת אוריינטציה ובלי סיכוי שמישהו אחר יציע ישע. האם לחינם שמו אבותינו חורים במצה? | ![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |