|
יש שלושה סוגי איומים על טנקים: מטעני-צד ומוקשים למיניהם; חודרנים קינטיים; חודרנים על בסיס מטען חלול. אין בעולם מערכת אקטיבית לטיפול באיום הראשון ברמת הטנק הבודד. האיום השני הוא הקינטי; באופן בסיסי זה שדרוג של כדור רובה - גוש מתכת שעף מהר באוויר וגורם לנזק בכוח התנע העצום שלו. מעיל רוח לא מגן מפני כדור רובה, והמערכת באותו שם לא מסוגלת להתמודד מול חודרן קינטי. מערכת אחרת שמפותחת ע"י תע"ש אמורה להיות מסוגלת לעשות זאת (וגם לעלות פחות מ-"מעיל רוח"), אבל לא ברור מה יעלה בגורלה לאחר ההחלטה שתע"ש תמוזג לתוך רפאל. מצד שני, האיום הקינטי הוא נפוץ הרבה פחות. למעשה, איום קינטי קיים רק כאשר טנקים נלחמים זה בזה, כיוון שרק פגזים חודרי שריון שנורים מטנקים מגיעים לשילוב המתאים של מסה ומהירות. נשארנו עם המטענים החלולים.
המטענים החלולים הם מטענים שמכילים חומר נפץ סביב קונוס מתכתי חלול. עם הפגיעה, האנרגיה של חומר הנפץ מתמקדת בקונוס, מתיכה אותו והופכת אותו לסילון מתכת דק בטמפרטורה של אלפי מעלות שמסוגל לחדור את השריון. על הבסיס הזה בנויים כל טילי הנ"ט, מטולי ה-RPG ודומיהם. המבנה המורכב יותר של מטען כזה מאפשר נטרול שלו בקלות יחסית אם אתה פוגע בו. המערכת הזו מזהה התקרבות של איום מהסוג הזה, וכאשר הוא קרוב מספיק (מטרים ספורים) היא משחררת לעברו איזושהי אלומה של רסיסים או קליעים, שמכוונת לגזרה צרה מאד ומנטרלת את האיום. המרחק הקטן הוא הכרחי, כדי למנוע פגיעה של האלומה בכוחות שכנים - בפרט כוחות חי"ר שאינם ממוגנים. בסך הכל, אם כל זה עובד (ולהבנתי זה עובד לא רע) אז זה משפר משמעותית את ההגנה של הטנקים; מערכת כזו היתה יכולה לשפר משמעותית את התוצאות של מלחמת לבנון האחרונה.
|
|