בתשובה לאא, 07/04/11 10:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כנראה שלא עקבתי אחרי הדיון במספיק אדיקות. אני לא זוכרת את הנקודה הזו שהקפיצה אותך אצל דובי. זה אכן מקומם כאשר מביעים חשש ממניעים פרגמטיים ו"מתברכים" באשמת הגזענות. בכל זאת כדאי לציין שדיעות קדומות על ערבים רווחות בחברה היהודית בישראל, כמו בקבוצות אחרות וארצות אחרות (שלל מדינות אירופה, ארה"ב, סין וכן הלאה וכן הלאה). דוגמה משטח נייטרלי: ההתייחסות לפרוייקטים ארכיטקטוניים ואומנותיים בדובאי. בשיח עליהם בישראל מצאתי הרבה לעג והתנשאות, ולא הערכה עניינית אחת. למיעוט דעתי אותם פרוייקטים היו זוכים להתייחסות אחרת לגמרי אם היו נטועים באירופה או ארה"ב. אז אם אנחנו נחושים שלא להכיר בהישגים מן התחום הזה, מדוע ישתנה יחסינו כשזה מגיע לתנועות ותנודות חברתיות? אגב, למיטב ידיעתי בשיא ימי הפאן ערביות הזרמים החילוניים ואפילו ליברליים היו חזקים יותר מהיום. הסיכוי לשלום ונורמליזציה היה פחות יותר אז מהיום. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אדריכלות בדובאי: נועם דביר ביקורתי חלקית, אבל גם מפרגן ובכל מקרה ענייני למיטב שיפוטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המילים הראשונות במאמר: "הצעצוע החדש של [...] שליט דובאי וראש ממשלת איחוד האמירויות, הוא מערכת מטרו נוצצת וחדשנית להפליא." אני באמת לא סבורה שהוא היה קורא לחידוש תחבורתי באירופה צעצוע חדש (נגיד של המלכה ביאטריס). אחר כך מגיע "באמירות הוקמו שרשרות הזויות משהו של איים מלאכותיים[...]" על סמך מה הזוי? מעט אינפורמציה על האיים האלו מגלה משהו שימושי וחסר הזיות לחלוטין. ואז מגיע הפירגון, בסגנון זה לא מה שאתם חושבים (דעות קדומות דעות קדומות דעות קדומות): "הקמת המטרו המתוחכם עשויה להיראות כצעד מגלומני נוסף של כלכלה שמתקשה להתמודד עם השגשוג שפקד אותה, או כתרגיל יחסי ציבור של ממשל מלוכני המעוניין לעורר עוד מעט אהדה בקרב נתיניו." ה"אנשים מן הרחוב" שמעלים טענות כלפי רמת השימוש של המטרו שניהם אזרחים זרים (כן, אני בדעה שיש מצב שאותה רשת צרפתית ראיינה גם מקומיים רחמנא לצלן). אה, ואילן היוחסין של המומחה הישראלי כמופיע בכתבה כסמכות מפורט יותר מזה של מעצבי המטרו. ניסיתי, אבל לא חשתי בבשורת הענייניות והעדר דיעות קדומות בכתבה שצירפת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאת מחמירה איתו: הפסקה שאת מדברת עליה כ"אז מגיע הפרגון" היא באמת פרגון, לא? הרי במשפט שציטטת יש "עשויה להיראות", ואחר כך יש "אבל" שמסביר את ההחלטה באופן שמצדיק אותה. הפסקה המתייחסת לאדריכלות נטו (תחום התמחותו של דביר) עניינית. שאלה טובה באמת מי החליט להביא רק מדבריהם של שני זרים, דביר או הכתב הצרפתי. יש מצב כמו שאמרת, אבל יש גם מצב שההחלטה הבעייתית היא במקור. "צעצוע" הוא מילה מתנשאת, אני מסכים, אבל אותה פסקת פרגון בעצם אומרת "זה עשוי להיראות כצעצוע אבל זה לא". תודי שיש מקום לרושם הראשוני שנסיכי המפרץ הם צעצועיסטים1, כשהם מקימים כל כך הרבה פרויקטים ראוותניים - והתואר הזה הוא כמעט עובדה אובייקטיבית ולא שיפוט, בטח לא שיפוט שלילי - ועושים זאת כדיקטטורים, וכראשי מיעוט עשיר כקורח, מה שהופך את תרגיל המחשבה עם ביאטריקס ללא דומה. יכול להיות שהראוותנות מוצדקת, שהם דיקטטורים נאורים, ושאלו פעולות טובות והגונות למען מדינתם ועמם - אבל זה שיפוט שצריך להתגבר על רושם ראשוני לא נטול בסיס. בעצם נדמה לי שהמהלך הזה הוא מה שדביר עשה. 1 סליחה שאני מפקיע את המילה הזו ממשמעותה האיילית המקורית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"תודי שיש מקום לרושם הראשוני שנסיכי המפרץ הם צעצועיסטים" אני מוכנה להודות שמאז העת העתיקה שפע כלכלי מקבל ביטוי בפרוייקטים ארכיטקטונים ואומנותיים מרהיבים, אתה יודע, מצרים העתיקה, בבל, סין העתיקה, ארצות ערב בימי הביניים, נסיכויות איטליה ברנסנס, ספרד, פורטוגל הולנד ואנגליה בעת ששלטו בקולוניות, ארה"ב של תחילת המאה ה20. אני מבקרת בחדווה באותם צעצועים כשמזדמן לי, ומודה לאל על המגולומניה והתחרות הקשה (כמו זו בין מלך בברלין ומלך במינכן. יצאו מזה מוזאונים מה זה גדולים וראוותניים ואוספים חבל על הזמן). וכן בהחלט כנראה שפיתוח תשתיות ואמצעי תחבורה באותן מדינות אכן שייכים לאותה רהבתנות (אם כבר חושבים על מה שהרומאים עשו לפיתוח הצנרת למשל)1. בתוך ההקשר הזה, לא ברור לי למה אני אמורה לצפות להתנזרות מסוג כזה של פיתוח דווקא מנסיכי המפרץ, ולא מובן לי למה גבות וחותמים צריכים לזוז ביתר שאת לנוכח גוגנהיים באבו דאבי לעומת גוגנהיים בספרד או הגוגנהיימון בגרמניה. "[...]ועושים זאת כדיקטטורים, וכראשי מיעוט עשיר כקורח, מה שהופך את תרגיל המחשבה עם ביאטריקס ללא דומה." לקח לי זמן להבין למה התכוונת בזה. אם הבנתי נכון, אתה מתכוון לכך ששלטונות טוטלטאריים ניחנו לאורך ההיסטוריה בארכיטקטורה בובמסטית, וזו המסגרת הראשונית שבתוכה אתה בונה את נקודת מבטך על מדינות המפרץ. לא בלתי סביר. אבל אין שום דבר אובייקטיבי בהנחת המוצא שהשליטים המדוברים חסרי כישרון כלכלי, מתמודדים בצורה גרועה עם ההון שלהם ובונים תשתיות נדרשות לא בגלל הצורך, אלא על מנת לחזר אחרי דעת הקהל, ומה שהם בונים חסר תכלית אמיתית. לזה ייקרא דעות קדומות. ובאשר לאיזכור רשמים ראשוניים על מנת לסתור אותם. מה היית חושב על מאמר שיעסוק בפיתוחים מתחום הרפואה בישראל שיסביר שאמנם ניתן היה לחשוב שהפיתוח בא בגלל שהיהודים חסרי מוסר בסיסי ועסוקים בעניינים חומריים של הגוף במקום לדאוג לרוח, אבל למעשה יש הגיון רוחני בפיתוח טכניקות להצלת חיי אדם? הוא הרי בסך הכל מעלה רושם ראשוני שעדיין קיים אצל כמה מקוראיו, ונא לא לשכוח שהוא בסופו של דבר מזים אותו. 1 אם כי לי נראה שפרוייקטים חלוציים, כמו מפעלי התפלת המים בערב הסעודית, נעשו גם מסיבות פרקטיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לא ברור לי למה אני אמורה לצפות להתנזרות מסוג כזה של פיתוח דווקא מנסיכי המפרץ". נזם זהב באף חזיר. זו התשובה, לדעתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בסדר, אנחנו זוכרים שמעבר לשנאת ישראל התהומית יש בך מספיק ארס גם כלפי כמה גויים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי סביר לגמרי לקבל מאמר בנוסח "ניתן היה לחשוב שפרעה/לואי הארבעה עשר/ווטאבר היו חובבי צעצועים, אך למעשה היתה סיבה טובה לראוותנותם-לכאורה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין שבחרת דוגמאות חזקות של פולחן לשליט :-) העיקרון הוא שבתחומי הידע הכללי תדמיתם של שושלת הפרעונים ובורבונים מכילה לא מעט התפעלות והכרה בכך שהרהבתנות/ראוותנות שלהם מהווה נקודת ציון בעלת חשיבות היסטורית, ולא רק במובן השלילי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון, אבל צריך לזכור שכבר עברנו את פרעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ששש... אל תגלה לי את הסוף של הסיפור הזה, אחרת אני אשתעמם ביום שני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בואי נחסוך כמה שלבים: אני מצפה מדביר שיקרא "צעצוע" גם לגשר המיתרים שלנו, ושבמקרה זה לא יהיה "אבל". (זה לא קרה בפועל, ולכן אני לא יכול להיות במאה אחוז בטוח, כי במדור האדריכלות של "הארץ" כותבת לצידו אסתר זנד ברג, הותיקה יותר, והיא ממלאת באדיקות (ובצדק!) את תפקיד נביאת הזעם) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נבהיר עניין אחד, אין לי שום דבר אישי כלפי (ידידך?) העיתוני, והשאלה שלי היא לא אם מותר לי לדון אותו או אותך לכף חובה כגזען חסר תקנה. מעבר לזה שפיתחתי חשדנות כלפי נביאי זעם עיתונאיים (בכל תחום ומכל כיוון אידאולוגי), כמי שנולדה וגדלה בירושלים אני תומכת לחלוטין בפיתוח הרכבת הקלה1 ומברכת על בניית גשר המיתרים. הוא אמנם נראה כמו שתל מנותק מהסביבה מכמה זוויות, אבל הוא ממלא צורך חיוני2, ולמיטב ידיעתי ההדיוטה מאפשר בטכניקה חדשנית מה שלא היה אפשרי קודם לכן ואחרת. מעבר לכך, לאור כל אותם מחלפים ורבי מחלפים שנבנו עבור המכוניות הפרטיות בירושלים וסביבתה (שלא לדבר על שאר הארץ), משמח לדעת שאיזשהו פרויקטון קטנטון מוקדש גם להולכי הרגל ונוסעי התחבורה הציבורית3. ועל מנת לחסוך לנו עוד כמה שלבים, השיפוץ של מוזאון ישראל והקמת הספריה הלאומית החדשה גם מקובלים עלי מאוד ובלי "אבל". יש הגיון כלכלי מאחורי הפיתוח והפרוייקטים הנדל"ניים במדינות המפרץ. זה אותו הגיון שקיים באזורים אחרים בעולם, והחסרונות שלו (ניפוץ בועות למינהן) גם הם פועלים על פי היגיון אוניברסלי, כך נראה. יש גם היגיון בפיתוח הטכנולוגי. ומשום מה, גם הארכיטקטורה מתעקשת להתפתח. נוסיף לכך שמאז ימי הבאוהאוס העליזים היו מעט מאוד אסכולות ארכיטקטוניות מוצלחות שכיוונו לצנעת דרך. יכול להיות שאני תועה, ואותה משמטה שאני עדה לה כאן מוקדשת לפיתוחים ארכיטקטוניים בארצות ה"מזרח הרחוק" למיניהן, וגם בארצות ה"אדם הלבן" ולכל מי שמעמיד גורדי שחקים בעולם ללא כחל וסרק. אבל בכל הנוגע למדינות המפרץ אני מרגישה שיותר מסקרנות כלפי תרבויות לא מוכרת עם מורכבויות משלהן יש כאן הרבה, נו אין לי מילה אחרת... דיעות קדומות. 1 אני שמחה שאני לא היחידה שהפרוייקט הזה הסתובב לה בתודעה במהלך הדיון כאן. 2 בפעם הבאה שתגיע לבירה, עשה תרגיל קטן. חצה את הכבישים מנקודה אחת של הגשר לנקודה שניה. ספר לנו כמה זמן זה לקח לך, וכמה פעמים חייך היו בסכנה. 3 ויש לה הרבה מקום לשיפור, לתחבורה הציבורית בירושלים. למעשה, הייתי דנה את ניר ברקת ל36 חודשים של שימוש בתחבורה הציבורית הירושלמית, בלי אפשרות לחנינה, רק על מנת שיבין מספר דברים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |