 |
יש לי עכשיו מבחנים ללמוד אליהם, אז ראיתי ערוץ 33 לכמה דקות. בדיוק דיברו על החוק הזה.
מה שאולי נחמד להוסיף בקשר לתגובה שלך, זה שהתרגיל דווקא בא מהכיוון ההפוך לזה הצפוי ("נעביר את החוק מתחת לויכוחים על סעיף 19"). הגרעין הקשה של המתנגדים התנגד לכל הניסוחים ותמך בכל ההסתייגויות, ללא יוצא מן הכלל. דווקא הם נאחזים בסעיף 19 הזה, כדי לא להתפס כאנטי ביטחוניסטים אלא כלוחמי חופש הציבור לדעת.
אפשר להגיד על זה שני דברים:
א. כנראה שככה זה עובד בכל חוק, ובכל החלטה מדינית. כשרוצים להציג דילמה בפני הציבור מפשטים אותה לכדי נקודת מחלוקת אחת פשוטה, ונותנים לציבור להסתדר בעדרים הרגילים שלו. הקונפליקט מוגדר היטב, בעיקר בגלל שהסיעות השונות מכריזות על עמדתן ואז כל אחד בוחר את העמדה שלו בהתאם לצירופי האותיות החביבים עליו - אמת, מחל, מרצ, ט, שס וכדומה.
ב. מה שיוצא מזה זה שבעצם, זכות הציבור לדעת היא באמת קשקוש לא מהותי.
ג. אז למה באמת דווקא סעיף 19? אולי כי הח"כים המתנגדים יודעים שהעיתונות והטלוויזיה חיות על ההדלפות הידידותיות למשתמש של הרשויות הבטחוניות, ושהן צד בעניין. אפשר לסמוך עליהן שיפמפמו את הדילמה הזאת. הם יכוננו את הדילמה על ציר "חופש הביטוי הוא ערך אני אדם נאור מה עושים במרתפים החשוכים" לעומת "טובי בחורינו מניעת פיגועים אנחנו במלחמה". טוב, אני כמובן בחור נאור ומה עושים שם במרתפים החשוכים, אז אני יודע איפה העמידו אותי בדילמה הזאת. זה נחמד להיות פיון.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש