 |
כפי שעניתי לאלמוני המזוהה, שעור ההחזר גבוה יותר מאשר בבנקים רבים שבודקים נאותות ויכולת החזר ומשעבדים בטחונות. מעבר לכך, כדאי לזכור שאין מדובר כאן בהלוואות כמו משכנתא, שמטרתן העיקרית היא השגת החזר גבוה; זה דומה יותר למימון להקמת חברת הזנק. אם אתה אנג'ל של חברות כאלה אז אתה מניח מראש שמתוך עשר חברות שמימנת שבע תפשוטנה את הרגל, אחת תגיע בקושי לאיזון, אחת תגיע לרווחיות דלה ואחת אולי תצליח בגדול. גם כאן זה, כנראה, יהיה המצב. אני מצפה מהבנק שיעמיד לרשות הלווים יעוץ וליווי שיעזרו ללווים (בעיקר לוות - 95% מהלווים של גראמין הם נשים) לבנות תכנית, להתמיד בה ולנצל את כישוריהם כדי להגדיל את הסיכוי הזה (אם כי מעיון קל איני בטוח שזה המצב לגבי גראמין).
ההלוואה אינה דווקא לפתיחת "דוכן חצילים נוסף". אולי היא לרכישת שתי פרות, שיכולות גם לתת חלב לצריכה ומכירה, גם להוליד עגלים וגם לעזור בחריש. אולי היא לרכישת כמה תערים וציוד ספרות כדי לפתוח מספרה לתושבים שנאלצו ללכת לכפר הסמוך כדי להסתפר. זה לא משנה במיוחד. "אני" לא הנחתי שזו בהכרח השקעה טובה יותר, רק ציינתי כמה יתרונות של השיטה. העולם השלישי (וגם עיירות הפיתוח אצלנו)מלא בסיפורי כשלון של נסיונות להקים מיזמים ולהכשיר אנשים, שטבעו בביצת השחיתות והבירוקרטיה או שלא הצדיקו את עצמם כלכלית. כאן יש שיטה שמנסה לקחת את האנשים האלה ולתת להם את האפשרות ליזום, לנצל את כישוריהם ולקבוע בעצמם את גורלם. לא מובילים אותם ללמוד מה שמישהו אחר חושב שצריך ולעבוד במפעל שמישהו אחר סבור שיש לו סכוי, לא להיות במעמד של מקופחים מקצועיים ונתמכי סעד אלא להרים את עצמם במו ידיהם. יתכן שיש שיטה יעילה יותר מבחינה כלכלית (ולא ראיתי עד היום שיטה אחרת כזו מגיעה להשגים גדולים במדינות כמו בנגלדש), אבל זה לא סותר את היתרונות שיש בשיטת המיקרו-אשראי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש