|
||||
|
||||
עזבי רגע את האי. טבעי לך לומר "עצם הבהירות של הסוגיה מפתיע"? כתבתי "כמת" לעדי סתיו, כדבר בלשן חובב לבלשן חובב - זה מונח מקצועי בתחום (לא שאני בטוח שאני משתמש בו נכון). "רוב ה-" נראה תחבירית כסמיכות, אבל ביטויים עם רוב נוטים לפי מה שאחריהם - רוב הנשים חכמות, ולא רוב הנשים חכם. אותו כנ"ל "כל" ו"מחצית". אלו כמתים, ולכן תיארתי את ההתנהגות של "עצם" בעברית מדוברת1 כהתנהגות של כמת, למרות שכדבריך הוא לא מציין כמות. 1 אפשר להוריד את ה"מדוברת", אני בספק אם מישהו ממתקנני העברית טרח לתקנן כאן. |
|
||||
|
||||
"עצם הסוגיה מפתיע" טבעי לי, אבל גם "מפתיעה" נשמע טבעי, ועכשיו ראיתי שגם ביאליק נוהג לפעמים כך ולפעמים כך. הנה דוגמה הפוכה לדוגמה שציטטתי ממנו קודם: "אבל עצם ההכרה של הציונות לא היתה קיימת". ההתעקשות שלך השתלמה, מסיבה כלשהי, שעלינו עוד לחקור, 'עצם' מתנהגת לפעמים כנסמך ולפעמים ככמת (אם זה המונח הנכון). |
|
||||
|
||||
עצם ההתעקשות שלו השתלמה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |