 |
את שוב צודקת.
איני מנסה לשחק את הרשע מן הקושיות ש"הוציא את עצמו מן הכלל" אלא שלדעתי זה החלק הפחות משמעותי של התמונה.
א. אני רואה עצמי כחלק ממיעוט קטן במדינת ישראל המתנגד להתנחלות ביו"ש מטעמים עקרוניים ומוסריים ("זכותם הפוליטית של הפלסטינים להשתתף בקביעת גורלם"), ויודע שאין בכך כדי לפטור אותי מן האחריות הלאומית המשותפת. (לכן במקום לתמוך בחזרה לקווי 67, אני קורא לסיפוח חלקים מיו"ש לישראל, לא מתוך אידיאולוגיה אמונית אלא מתוך רצון שישראל תתייצב באופן אמיתי בפני המחיר של האידיאולוגיה הזו).
ב. מצד שני הרוב הגדול במדינת ישראל אינו תומך באופן עקרוני ומוסרי בהתיישבות שם, הוא פשוט לא מתנגד לה מספיק. המתנחלים ותומכיהם גם הם מיעוט (אמנם גדול מזה שלי), אלא שעצמת רצונם ומסירותם לנארטיב שלהם (שלא לומר קנאותם) מכריעה את הרצון הפושר והלא מוחלט של הרוב. הרוב הזה עד עתה אף פעם לא התנגד באופן אידיאולוגי לפשרות טריטוריאליות או הסכמי שלום ואין סיבה לחשוב שיש שינוי מהפכני בכיוון הזה.
ג. אמרי מעתה שהאידיאולוגיה של המתנחלים היא הכובלת את סיזיפוס הישראלי לסלע הפלשתיני יותר מאשר "דעת הציבור" שלהערכתי עויין את הערבים יותר מאשר אוהב את גבעות איתמר ועפרה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש