בתשובה להעלמה עפרונית, 20/03/11 21:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש שני דברים שקפצו לי בתגובה שלך: הראשונה היא שמרקס זוכה לליטרת הבשר שלו בהרבה יותר חוגים מאשר מילטון פרידמן, למעט כלכלה. ובאמת מעניין, למה בחוג לסוציולוגיה לא מלמדים את פרידמן בצורה שאפילו מתקרבת לצורה שמלמדים את מארקס, ואיך הצליחו בסוציולוגיה להתחמק מבעלי ההון. השניה היא, ש'הסדר המשפטי הקיים' הוא פיקציה. באוני' העברית (לא הייתה לי די הכרות עם חוגים למשפטים אחרים) לימדו תפיסה די מוגדרת של המשפט ותפקידו, ועל זה קישוטים - הביקורת.* אז כן, יוצאים משם בוגרים שיודעים מי זה פוזנר ואם התעסקו במשפט בינ"ל גם מה ההבדל בין בני עודה לפס"ד האמריקאי המקביל שברח לי שמו בשעה זו (נו, זה של המשחתת וינסנס), אבל ברור לחלוטין מה המיינסטרים הישראלי ומה לא, ובתקופתי גם היו מלמדים בעברית גישה מאוד חד-משמעית לנושא 'המהפכה החוקתית', וביקורת, אם בכלל, הייתה משנית ביותר ביותר. 'הסדר הקיים' הוא יותר 'פרשנות מסויימת מאוד לסדר הקיים', לא פחות מכך ש'היד הנעלמה' היא פרשנות ולא בהכרח *ה*סדר בה' הידיעה. *אגב, כשסירבו לתת לאורית קמיר קביעות, בין הטענות נגדה - שרובן היו למיטב ידיעתי מוצדקות מאוד - הייתה טענה אחת שהייתה בלתי-מוצדקת בעליל: הטענה שהחומרים שהיא עוסקת בהם אינם המיינסטרים של המשפט ולכן אינם חשובים מספיק כדי להצדיק קידום. הטענה הזו באה גם היא מתוך תפיסה מאוד ברורה מה חשוב ומה לא. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם את החוג לסוציולוגיה אני לא מכירה, אבל בחוק לתקשורת הזכירו את מרקס בקורס אחד או שניים, וביותר קורסים את בעלי ההון (או בעלי אינטרסים כלכליים רבי השפעה). לא יודעת באילו שנים למדת בפקולטה למשפטים, אבל הרושם שקיבלתי הוא שבמהלך העשור הראשון אחרי המהפכה החוקתית (1994-2004) היה אימוץ נלהב של השיח הברקי (בכלל, ובירושלים בפרט), שדעך ופינה מקום לבחינה ביקורתיות יותר של המהפכה ותוצאותיה. זה לא מפתיע - בשביל לגבש ביקורת על תיאוריה חדשה (או חוק חדש או הלכה חדשה) צריך זמן כדי (א) להפסיק להתלהב ממנה ומהדרך שבה פתרה בעיות שבעבר היה קשה להתמודד איתן ו(ב)לראות את הבעיות החדשות שהיא מעוררת. את הקורס בחוזים לימדו אותי בראיה כלכלית (שם דווקא הזכירו את פרידמן, ואת כהנמן וטברסקי, בעיקר בהקשר לכך שאנשים הם לא רציונלים) ואת הקורס בנזיקין בראיה פמיניסטית-חברתית, שהיא בוודאי לא הזרם המרכזי של דיני הנזיקין (שהם לא תחום ידע משפטי-אזוטרי בשום צורה שהיא). על הקביעות של דר' קמיר אני ממש לא רוצה לדבר, רק אעיר שלמדתי אצלה קורס אחד והוא היה מחכים ופוקח עיניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם השיח על 'בעלי ההון' איננו נטול אידיאולוגיה. נאמר כך, הגישה הפרידמנית או גישתו של האייק (לא מעט מבוגרי החוגים שהזכרת לא יידעו מי הוא) זוכות בחוג לתקשורת או סוציולוגיה להרבה-פחות-מקום מהערות השוליים של מרקס ו'בעלי ההון' הלא-מזוהים (או המזוהים). ההיכרות שלי עם הפקולטה למשפטים בעברית היא אכן מהעשור הראשון הנ''ל, אבל האימוץ הנלהב של השיח הברקי - למרות הביקורת העזה לה זכה מאז הופעתו על הבמה - היה חריג למדי במהירות ההתמכרות אליו, ובדחיקת הגישות האחרות לקרן-זוית. וזה לא היה עניין של בעיות ופתרונן, אלא עניין של אידיאולוגיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שגם השיח של בעלי ההון הוא בעל אידיאולוגיה! אין תיאוריה במדעי החברה (במובנם הרחב) שלא נובעת או קשורה באידיאולוגיה מסוימת. אבל כשתוכנית לימודים שלמה מתבססת על אידיאולוגיה אחת ומשכך מציגה אותה כאובייקטיבית - זה לא טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, רק ש-כמו שאמרתי - זה ממש לא ייחודי לכלכלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלבלת אותי. אמרתי קודם שזה ייחודי לכלכלה? לא מתאים לי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |