|
||||
|
||||
אני חושבת שאפשרות סבירה היא להוציא לגמרי את יכולת המיקוח מהמשוואה. יש למעסיק סכום שהוא יכול להקצות לשכר - שישלם אותו. ולחזור לחוזים קיבוציים. במצב הקיים היום, מעסיק משלם על יהירות, ולא על תפוקה. על אגו, ולא על מקצועיות. והשכר נקבע בשלב שבו אין למעסיק מושג כמה יועיל לו עובד זה או אחר. |
|
||||
|
||||
אני חושש שיכולת המיקוח (רעה חולה ואנטי יצרנית גם לטעמי) היא משהו שקשה להוציא מהמשוואה של כל השוק החופשי של ימינו - בכייני הסלולר, מאיימי הכבלים, סוחרי המכוניות, גזלני הבנקים.... אולי באמת נחזור לחוזים קיבוציים. גם בשוק הפרטי. זה נשמע אפשרי. אני כבר מטלפן לירוחם משל. |
|
||||
|
||||
אבל למה דווקא חוזים קיבוציים, ולא תקופת ניסיון קצרה שהשכר ייקבע אחריה? |
|
||||
|
||||
האמת היא, שזה גם יכול לעבוד. לצורך מניעת אפליה ומניעת תשלום עשרות אלפי שקלים בשנה עבור יהירות, תקופת ניסיון (בתשלום) וקביעת שכר בעקבותיה יכולה לעבוד היטב. אבל זה יעבוד יותר טוב לאנשים שהרגע סיימו לימודים / היו מובטלים, והרבה פחות לאנשים שעוזבים מקום עבודה אחד לטובת אחר. |
|
||||
|
||||
נכון. דרך אגב, נראה לי שבחברות גדולות כדאי לפעול באופן דומה למה שהציע ירדן אי שם בפתיל הזה או הקודם, ולבדוק סטטיסטית את הנתונים. כשהתקבלתי לחברה שבה אני עובד, נדרשתי למלא נתונים שכללו, בין השאר, את הגזע (!) שלי. הם משתמשים בזה אחר כך כדי לוודא שאין אפליה בקידום על פי מין, מוצא וכו'. למיטב זכרוני, על נטייה מינית דווקא לא שאלו. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שלא הזכירו את זה כאן, ישנה נטיה מובהקת לשלם יותר גם לאנשים גבוהים. נדמה לי שזה מוכיח שביטחון עצמי והטיות לא מודעות מכתיבות בחלק מהמקרים את תנאי השכר. |
|
||||
|
||||
ולמה לעצור בכך, ולא לבטל את זכותו של מעביד לקבוע שכר שונה לעבודות שונות? ומי אמר שלמי שיש יותר ותק בעבודה מגיע יותר? ושנסיון שווה תוספת מחיר? שהחוק יקבע כמה צריך לשלם לכל אחד, ונחזור לחוזים אולטרה-קיבוציים. (איכשהו, נדמה לי שבלי כפיה מסיבית לא תצליחי להגיע למה שאת מציעה). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |