 |
|
 |
||
|
||||
 |
אולי אם אני אכתוב לך למה אנשים קוראים לך טרול1, תוכל להבין טוב יותר את האתר הזה ואיך לקיים כאן (ובעוד מקומות מתורבתים ברשת) דיאלוג (אם זה מעניין אותך). תקן אותי אם אני טועה, אבל אתה יחסית חדש כאן, בטח שבשמות הנוכחיים וברמת הנוכחות. האתר הזה הוא מעיין קהילה, עם מגיבים מזוהים שידועים כאן כבר שנים וכתבו אלפי תגובות. יתר מכך, ישנו כאן מין זיכרון קולקטיבי2, שמתבסס על אלפי דיונים ומאות אלפי תגובות לאורך למעלה מעשור. פועל יוצא הוא שהרבה טיעונים טובים בשלל נושאים, כבר הועלו ונידונו (לעיתים יותר מפעם אחת) וחלקנו מנסה להימנע מלחזור שוב על אותו הדיון, אלא רק להתמקד באספקטים שונים, חדשים וכד'. הרבה פעמים דיון נקטע באיבו תוך קישור לדיון שהתקיים שנים ספורות קודם (ולפעמים גם ע"י אותם אנשים). פועל יוצא של כל ההקדמה הארוכה הזו, היא שרובנו מעדיפים פחות דיונים, אבל כאלו עם עומק ועדיף בלי התלהמות, בנושאים הקרובים ללבנו. טיעונים קלישאתיים, דמגוגיים או טריוויאליים בד"כ עושים כאן פחות רושם. העובדה שטיעון הוא דמגוגי או טריוויאלי, דרך אגב, כמובן לא פוסלת אותו מלהיות נכון; אבל זה כן אומר שסביר להניח שהצד השני כבר מכיר את הטיעון הזה ואין צורך לחזור עליו. מהיותנו בני אדם, גם המוניטין של הכותב משפיע על איך שהטקסט שלו נקרא. כשהתחלת לכתוב באתר הזה, תקפת בכל החזיתות. אני משוכנע שבימים רבים בחודש האחרון, היית המגיב עם הכי הרבה תגובות חדשות. כמעט כל התגובות שלך הן פרובוקטיביות, דנות בנושאים שלא רק מלבים את היצרים, אלא גם כאלו שלא תהיה בהם כאן הכרעה ברורה. אף אחד כאן לא נגד דעות שונות, אבל כשאתה מפזר אינספור הודעות בהרבה דיונים שונים, ועוד בנושאים כאלו, אתה יוצר את הרושם שבאת להראות לנו את האמת, ולא לדון איתנו. אם תמשיך בקצב הזה, פחות ופחות איילים מזוהים יתכתבו איתך. אני לפחות אשמח לקרא את דעתך, אבל בשביל זה אתה צריך להוריד את המינון ולהעמיק בתוכן. באמת להבין את הצד השני ולהראות את החולשות שבטיעוניו. 1 ואם אתה אכן כזה, אז זרקתי לפח עוד רגע שלא יחזור ועוד האכלתי אחד, שזה פשע מקוון. 2 מי יודע כמה פעמים נקלעתי לוויכוחים (מחוץ לרשת) כשכל רצוני הוא פשוט לקשר לדיון הרלוונטי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. נסה להוכיח לי שאת הפשע המאורגן לא הצליחו לחסל אף פעם בשום מקום, שאי אפשר לחסל אותו ושהתשובה היחידה לו היא הקמת בתי זונות חוקיים ומאורות סמים חוקיים בכל מקום (במקום, למשל, להקים משרד ממשלתי לענייני שידוכים ומשפחה, לקצץ בכיכר העיר את כל סוחרי הסמים ולקוחותיהם, ולתת לנוער אתגרים שירחיקו אותו מהסמים). ב. נסה להוכיח לי שהנסיגה מאלג'יריה הייתה בלתי נמנעת, ושהיא הצילה את צרפת ואת אירופה מהפלישה המוסלמית המתחוללת בה ברגעים אלה ממש. ג. נסה להוכיח לי שאדם שתחום עניינו ה''מדעי'' העיקרי הוא רכלנות, וזאת על פי הודאתו, ראוי לתואר הסטוריון ולא, במקרה הטוב, עיתונאי. ד. לאור כל זאת, נסה להוכיח לי למה אסור לי לראות בהר-סגור תחועמלן שלום-עכשווי מתוכחם במיוחד(אגב, הוא לא הסתיר מעולם את תמיכתו בשלום-עכשיו, אבל באוזני מעריצים-לשעבר כמו שלישיית אני, עצמי ואנוכי, הוא נשמע מאור גדול והגון). ואני ממש בכלל מאוד לגמרי לא חדש פה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מה זה קשור? ב. בהיסטוריה אין "אילו". מה זה קשור? ג. מעניין שאתה מסיק מתוכנית הרדיו השבועית שלו משהו על עיסוקו העיקרי. ד. הוא לא הסתיר את עמדותיו הפוליטיות. מה זה קשור? אם אתה רוצה התייחסות סבירה: אנא כתוב טענות שאינן מיועדות רק לשלישיית "אני עצמי ואנוכי". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם בתכנית שלו היה עיסוק קצת מוגזם ברכלנות עתיקה. שנית, בטח שיש. לפחות אפשר לחשוב על מספר מצבים אפשריים חוץ מזה שתהרחש בפעל. ומכך שהוא, בלי לדעת כמעט כלום על האסלאם, ובטח בלי לדעת ערבית, התבטא בענייני ''הסכסוך היהודי-ערבי'' (הוא הוריד אותו לדרגת ''תגרת רועים''), מעידה, לדעתי על חובבנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג. הרסגור הצטיין הצטיינות יתרה בכל אשר עשה ובכל שלב של לימודיו האקדמיים, החל מן התואר הראשון והמשך בעבודת הדוקטורט שלו שעסקה בתקופת שארל ה-8 ועד לואי ה-12. עבודת דוקטורט זו נחשבת יוצאת-דופן באיכותה ובחשיבותה. הרסגור קיבל עליה תואר doctorat d'État, המוענק בד"כ לצרפתים בלבד, ולעיתים נדירות לדוקטורנטים זרים, כמו במקרה שלו. שנים אחר כך, כשהיה כבר מבוגר ופופולארי כאישיות רדיופונית ורצה מאוד להנגיש את ההיסטוריה להמונים שאינם מתעניינים בה, אמר שאת ההיסטוריה צריך לא לשנן באופן יבש אלא לספר אותה כמו שמספרים רכילות. ההיסטוריה, זו המשפיעה על עמים וארצות, על העולם, על חייהם של בני אדם ועל מותם בטרם עת של מיליוני בני אדם במלחמות - ההיסטוריה אכן מושפעת באופן מעשי מן הרכילות. המהלכים ההיסטוריים נבנים לא פעם משאלות כגון מי מהאריסטוקרטים/פוליטיקאים/מלכים שכב עם אשתו של מי, מי רב עם מי, מי היה בריא ומי היה חולה ועד כמה השפיעה המחלה על תפקודו, וכיו"ב. אם אתה אכן מזרחן, כטענתך - אתה אמור לדעת את העובדות הבסיסיות האלה! רק מקרה פסיכיאטרי קשה, אכול קנאה ושנאה (הניכרות גם בתגובותיך האחרות) - יסיק מן העובדות ההיסטוריות ומדבריו ומסגנונו רוויי ההומור של הרסגור, שהרסגור היה "רכלן, לכל היותר עיתונאי". ואשר ל"שאלות" שלך ולבדיחה הקרויה אצלך "כל האמת" - על כך אין אלא לומר דבר שפעם היינו אומרים כאן בהומור, אבל לך אגיד את זה ברצינות: תתבייש, טמבל קטן ואומלל! הנכדה שלי מסוגלת כבר בכיתה ד' לברור את האמת מן ההזיות האלג'יראיות שלך, ולנסח שאלות אמיתיות ואינטליגנטיות יותר ממך. אתה חי במחשבה שאם תמציא פרובוקציות כמה שיותר "נועזות", תוכיח לעולם ולאשתו שאתה משהו מיוחד, אבל אתה טועה, פרובוקטיביות כשלעצמה אינה מעידה על אינטליגנציה או על ראיה נכונה של המציאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, הורדת כל המדינה ואולי כל העולם לדרגת חבורת רכלנים אכולי שעמום, שמציצים כל היום לחדרי המיטות של השכן? ואשר לתגובה הנזעמת שלך (נכון, גם נאורים כמוך סובלים מהתקפי זעם פה ושם)-אירועי שנות השלושים בלוב ובארץ ישראל הוכיחו שניתן לחסל גרילה ערבית-מוסלמית. למה זה לא הצליח בשנות השישים? כלומר, למה יש כאלה שלדעתם זה לא הצליח, ושמתפללים שזה לעולם לא יצליח שוב בכל מקום אחר? ואני מתעקש להישאר אחד משרידי העולם הישן והטוב, ולחשוב בגדול ולא בקטן. אם הבנתי נכון את "האסכולה ההסטוריוסופית" שלך, אז היטלר, למשל, ניסה להרוס את העולם בגלל מחלת העגבת שלו או משום שנולד חד-ביצתי. וכולי תקווה תפילה וזעקה שלא הבנתי אותך נכון. אני, מכל מקום, ממש לא נדלק מהצצותץ לחדרי מטות של זרים, אפילו אם הם חיו ומתו בצרפת לפני שש מאות שנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשעה ההסטורית שהוקדשה לאתונה הקלאסית, הוא מצא קשר סיבתי הדוק בין האסתטיקה היוונית לדמוקרטיה היוונית, ובכך שכח או השכיח שני פרטים קטנים: א. אתונה ממש בכלל מאוד לגמרי לא הייתה דמוקרטית. מבחינת זכויות הנשים, היא הייתה אפילו פחות דמוקרטית מספרטה, שבה הנשים הורשו ובעצם נדרשו להשתתף בכל פעילות ציבורית, ואלו לאשה האתונאית בדרך כלל היה אסור אפילו לצאת לרחוב. ב. המעריצים הכי גדולים של היופי היווני הקלאסי היו מנהיגי הרייך השלישי, ובעיקר אנשי הרוח שלו. גם עכשיו אני מצפה לתגובה רצינית. סליחה, הנה עוד דוגמה לשכחה או להשכחה מצדו: לחדרי מטות, או לחיים הפרטיים בכלל, של מי שהוא מעריץ הוא דווקא לא הציץ בקפידה יתירה. לכן, למשל, כשדיבר אתאתורק, למשל, הוא "שכח" לספר על אהבתו לאלכוהול ולנשים נוצריות (לפחות הסטוריון אחד מצא פה את הסיבה להתמערבות שהוא כפה על תורכיה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו צבי חזנוב לפני שסילקו אותו. תגובה 482199 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעות שלי; מה עבד פעם קודמת ? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |