 |
|
 |
||
|
||||
 |
לרוב הנשים שאני מכירה (בורגניות ומעלה) אין זמן לנשום. בסופו של דבר, הן אלה שגם עובדות במה שנחשב "עבודה" - דהיינו זו שבצידה משכורת או רווחים, וגם עובדות בעבודה קשה לא פחות - אבל לא נחשבת "עבודה" - שכוללת טיפול בילדים ובבית. ויורשה לי להזכיר שעניין הילדים והבית, במידה שעוסקים בו גברים פה ושם. נראה להם מתיש מעין כמוהו. והוא אכן מתיש. ואפרופו - עניין אקטואלי קטן: היום דנו ברדיו בשאלה מדוע רק נילי פריאל עומדת למשפט על העסקת עובדת זרה, ואילו בעלה אהוד ברק נקי ממנו לחלוטין. בעיניי העובדה הזאת מרתיחה. אני מבינה שלדעתם של כותבי המאמר היא ברורה והגיונית ביותר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אני חושבת שהמאמר מדבר על תקופת החיזור ועל זוגות צעירים שמבססים את עצמם, בתקופה שלפני הילדים. הוא גם מדבר על קבוצה מאוד מסוימת באוכלוסיה, שבה גיל הילודה הוא בסביבות גיל 30. ובאמת, כשמגיעים הילדים אז כבר אין ממש בורגנות זמן, מכיוון שהטיפול בהם דורש הרבה מאוד מהמשאב הזה, כך שמשיקולים פרקטיים לחלוטין גם זוגות שחשבו על דברים בצורה שיוויונית מוצאים את עצמם מקימים משפחה מהדגם המסורתי. האישה בכל מקרה מרוויחה פחות כסף ולכן רק הגיוני שהיא זו שתפגע בקריירה שלה יותר כדי לטפל בילדים. אני מניחה שזה גם אחד מהמקורות לבחירה של נשים במסלולים פחות תובעניים מלכתחילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין נילי פריאל, אני לא בטוח שזה קשור. גם עומרי שרון נכנס בזמנו לכלא (!) במקום אביו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיבה שהיא עומדת לדין ולא הוא, כשם שרעייתו של היועמ"ש כנראה היא שתיתן את הדין על עניין דומה, פשוטה מאוד: ככה בעלה הפוליטיקאי\בכיר המדינה מתחמק מכל אשמה וסכנה לג'וב שלו. במילים אחרות, רעיותיהן - שיכולות יותר 'להרשות לעצמן' לעמוד לדין, כי משרתן לא בסכנה על עניין כזה - לוקחות על עצמן את כל האחריות. זה מאוד הגיוני מבחינתן ומבחינתם. השאלה היא למה מבחינת מערכת המשפט זה נחשב ככה. (לא בטוח שיש קשר לעבודות הבית. ממרומי תפקידי כמי שהיום, ולא בפעם היחידה, נשאר בבית עם הילדים ובדרך-כלל אחראי על כמה מחלקות מענייני הבית, אני מוכן להמר שהן נילי פריאל והן אשתו של היועמ"ש כבר הרבה שנים לא מטופלות בילדים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה השיקול של הזוג ברק/פריאל אני יודעת. השאלה היא בדיוק לגבי מערכת המשפט: האם על כל עברה שמבצעים כמה אנשים יכול אחד מהם להחליט שהוא ייקח את התוצאות על עצמו והאחרים לא יפגעו? והמשטרה והפרקליטות יתחשבו בזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה טובה. ההימור שלי הוא שזה תלוי בשאלה כמה קל להוכיח (במקרה הזה, איך הם יוכיחו, נניח והיא משקרת, שנילי פריאל משקרת וברק היה מעורב בנושא?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבית שייך לשניהם, אמת? אם יש להם שיתוף בכספים - וסביר שיש - אז התשלום על אותה עובדת זרה ניתן מכספי שניהם. האלמוני המזוהה אמר שהוא לא יתפלא אם ברק לא יודע עליה דבר: הוא צודק, כמובן, ברק לא נוהג לדעת שיש אנשים בעולם חוץ ממנו. אבל על בסיס זה אפשר לפטור אותו מאחריות כמעט לכל מעשה שלו, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העובדת לא 'שייכת' להם. אז המדינה תתקשה להוכיח שההעסקה הייתה בידיעתו, ולא, למשל "נילי יקירתי, מצאי נא לנו עוזרת, אני עסוק מדי. ושתהיה חוקית, כן?", ואז נילי אמרה "נו, אפשר לחסוך כסף ולא לצער אותו, אז לא נספר לו, מה כבר יקרה". ותוכיחי שזה היה אחרת. זה שיש להם חשבון משותף לא אומר שאם אחד חותם על צ'ק, השני בהכרח יודע מזה, ובוודאי לא אומר שהשני אחראי לזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש להם חשבון משותף זה בהחלט אומר שאם אחד חותם על צ'ק, השני בהכרח אחראי לזה. הוא לא יכול לסרב לכבד את הצ'ק, ואם הצ'ק הוא ללא כסוי גם הוא נושא באחריות של משיכת צ'ק ללא כסוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא אחראי מבחינה תקציבית, אבל מעולם לא שמעתי, למשל, שאם גבר נתן שוחד, אשתו שלא ידעה על העניין תועמד לדין פלילי כי החשבון היה גם שלה, או שאם אישה קנתה הרואין, בעלה יועמד לדין כי 'הכסף הוא גם שלך'. האחריות המשותפת היא *לחשבון* ששייך לשניהם, אבל לא למעשים שנעשים-בעזרת-כסף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האחריות היא לא רק תקציבית (כלומר, אם אשתי תצא למסע קניות מטורף אז החשבון המשותף שלנו יהיה ביתרת חובה, ויהיה עלי לכסות את משיכת היתר) אלא גם ניהולית, כלומר אם צ'קים (מחשבוננו המשותף) יתחילו לחזור ללא כסוי, הרי אני אכנס לסטטוס של "לקוח מוגבל" גם בחשבוני הנפרד. העסקת עובדת במשק הבית, להבדיל ממתן שוחד או צריכת הרואין שנעשים ע"י פרטים, נעשית ע"י משק הבית. ומשק הבית משותף לאיש ולבת זוגו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האחריות הניהולית שלך מתבטאת בכך שאם הכסף *שלך* עושה בעיות, אז אתה לא יכול להפריד. ההגיון פה קשור מאוד לכך שאנשים עלולים לנסות ולשחק בחשבונות שונים, והבנק לא רוצה את זה. זה לא בדיוק פלילי. אתה דורש להעמיד לדין את 'משק הבית'. אני לא חושב שיש בדין הפלילי הישראלי משהו כזה - כי למעשה אתה אומר, 'נעשתה עברה ברכוש שלך, גם אם יש מי שמודה שהוא היה אחראי בלעדי, נעמיד אותך לדין למרות שלא היית אחראי ולא היית מעורב, הכל למען הסדר הטוב'. אז אם מישהו נוהג בשכרות, נתבע את בת-זוגו לדין על נהיגה בשכרות (האוטו של שניהם) או לפחות אי מניעת פשע; אם מישהי מנצלת את ביתה לעיסוק לא חוקי, נתבע את בעלה לדין על שותפות בו גם אם הוא לא ידע, כי משק הבית (והיכולת לנהל עיסוק מהבית תלויה בכך שיש בית) שייך לשניהם - וכן הלאה. אני חושב שחוק מהסגנון הזה יעביר אותנו לקבוצה מאוד סימפטית של מדינות; אפילו הריסת בתים של מחבלים, שאפשר להצדיקה בנימוקים דומים, היא בעייתית מאוד וגם בג"ץ אמר עליה כל מיני דברים. אתה מציע להטיל עונשים קולקטיביים על אזרחים ישראליים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מציע להטיל עונשים קולקטיביים על קולקטיבים ש(ככאלה) עוברים עברות. רק לשם ההבהרה: אני לא חושב שצריך לתלות בככר העיר את מי שהעסיק במשק ביתו עובד(ת) זר(ה). (בהגדרה: לא חוקית. אין עובדים זרים חוקיים בתחום משק הבית). אפשר להסתפק בקנס מנהלי (אפילו ללא הרשעה פלילית). אבל אדם כזה פשוט אינו יכול לעמוד בראש מערכת אכיפת החוק במדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בהחלט חושב ששר הבטחון ואפילו יותר ממנו היועץ המשפטי לממשלה חרגו מגבולות הנורמה והמוסר, אבל פלילים אין פה. וכשם שאין פה פלילים, מערכת המשפט איננה הגוף שיכול לקבוע נורמות מוסריות*. הציבור, בהחלט כן - אבל שוב אני מזכיר, שהדיון פה היה (לפחות כך נדמה לי) על היכולת לנקוט נגדו באמצעים משפטיים - ולדעתי אין את היכולת או ההצדקה הזו, אבל זה לא מכשיר שום דבר. *הגם שבאופן אירוני, אחרי שהיועמ"ש למעשה קבע שמבחינתו כן בעמדתו בפרשת גלנט, הוא צריך מן הסתם להפנות כלפי עצמו את הדרישה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים לגבי שר הביטחון, אבל לא כלפי היועץ המשפטי לממשלה. גם לפני מינויו הוא היה עורכדין-על ואין לי ספק שהוא הכיר את הסוגריים של תגובה 565680 . אמנם כפי שכתבתי באחת התגובות הקודמות, גם אם עבירה פלילית יש פה, עבירה אתית אני לא חושב שיש (כי העסקה של יום בשבוע דומה לקבלת שירותים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין עובדים זרים חוקיים בתחום משק הבית לא מדויק, אם נזכור את אלפי הפליטים הנמצאים בארץ כחוק, וזכאים לעבוד כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תזכיר לי בבקשה, כמה אלפי אנשים קיבלו בארץ מעמד של פליט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסתננות מאפריקה לישראל [ויקיפדיה] על פי זהבה גלאון, 190 איש קיבלו מעמד רשמי של פליט. אבל יש רבים הנמצאים במעמד זמני שבו אי אפשר להרחיקם ומותר להם לעבוד (למעלה מ-2000 במאי 2010) ועוד רבים אחרים שהמדינה מתירה להם לעבוד דה-פקטו (למעלה מ-16,000). מהאמור לעיל אני מסיק שהטענה "חשבתי שהכושי הזה הוא פליט" היא טענה לא מבוטלת לצורך התגוננות בהליך פלילי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל אני מניחה שטענה כזו תהיה פחות אמינה1 כשמסתבר שהכושי הוא פיליפינית. 1מחקתי הערה רצינית כי אני מרוצה מהדחקה הנמוכה הזו כמו שהיא. ______ העלמה עפרונית מקווה שיהיה חג שמח לכולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-) ובמקרה של ויינשטיין, מסתבר שהכושי הוא הודי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שזו היתה הבחירה שלהם, והיכולת של התביעה להתערב כאשר אחד מבני הזוג לוקח על עצמו את מלוא האחריות היא מינימלית. דרך אגב, אני גם מוכן להאמין שברק לא ידע שהיא לא חוקית; באותה מידה אני גם מוכן להאמין שהוא לא ידע איך קוראים לה, כמה היא מרוויחה ובכלל נראה לו נורמלי לחלוטין שהבית מסדר את עצמו ואולי היא באה יחד עם הדירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באשר לטענה הראשונה - ראה תגובתי לטווידלדי. באשר לשנייה - ניצחת בנוק אאוט! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הייתי באה לברק בטענות על עצם העובדה שהוא מעסיק עובדת זרה, חוקית או לא חוקית, בשעה שהוא בהחלט יכול להרשות לעצמו לשלם עוד כמה שקלים לישראלית. מה גם שכנבחר ציבור, ועוד ממפלגה מאוד מסויימת, הוא אמור לשמש דוגמא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני בא אליו בטענות (מעולם לא הצבעתי עבורו, אז גם יש לי אינטרס...): אבל קשה להוכיח את זה פלילי, וכפי שכבר ראינו בנושא רמון-כן-לא-קלון, למרבה הצער נושאי מוסריים הפכו לאחרונה לכאלה שהציבור מחכה לבית המשפט שיאמר לו אם הם מוסריים או לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(יש לך אינטרס לבוא אליו בטענות כי לא הצבעת לו?1 ואכן, זה לא פלילי כלל. לא פלילי, אך לא יאה. 1 בד"ך אני מרגישה נורא מרוצה שלא הצבעתי לכל החלאות הללו. זה היתרון של הצבעה למפלגות שלא עוברות את אחוז החסימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא הצבעתי לרוב החלאות הללו (כמו עם המונותאיסט והאתאיסט). אבל אני יכול לבוא לברק בטענות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן. הזכות לבוא בטענות לנבחר ציבור1 היא זכות מובנית בדמוקרטיה. 1 נבחר? ברק? נו, שוין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לראשות מפלגת העבודה: פעמיים. לראשות הממשלה: פעם אחת. להבדיל מפרס, הוא אהוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שבשתי הפעמים שינו את שם רשימת מפלגת העבודה לשם המפורש "מפלגת העבודה בראשות אהוד ברק" - כדי שלאיש לא יהיה ספק. צפריר, אתה מגיב מטלפון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפעם הראשונה: "ישראל אחת". אבל הוא היה מועמד לראשות הממשלה בנפרד. בפעם השנייה המפלגה אכן נקראה באופן רשמי "מפלגת העבודה בראשות אהוד ברק". גם זמן מה (כמה ימים?) אחרי שהוא פרש למפלגה עצמאית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שיש לי אינטרס. כל טענה נגד ברק מוסיפה לסיכויים לסלק אותו מהסביבה, ולכן יש לי (ולהרבה אחרים) אינטרס לבוא אליו בטענות גם אם ידובר בדברים שאולי היו מוחלקים אצל אחרים. אמרתי אינטרס, לא צידוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סבורתני שתמצא שותפים רבים למטרה זו. אחד האנשים היותר דוחים בפוליטיקה הישראלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משום מה רק אשתו של היועמ"ש יהודה ויינשטיין נחקרת בחשד להעסקת עובד זר, אבל ויינשטיין עצמו יוצא נקי מכל העסק. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |