|
||||
|
||||
Antigonish
Hughes Mearns (1875-1965) Yesterday, upon the stair, I met a man who wasn’t there He wasn’t there again today I wish, I wish he’d go away... When I came home last night at three The man was waiting there for me But when I looked around the hall I couldn’t see him there at all! Go away, go away, don’t you come back any more! Go away, go away, and please don’t slam the door... (slam!) Last night I saw upon the stair A little man who wasn’t there He wasn’t there again today Oh, how I wish he’d go away |
|
||||
|
||||
"I see nobody on the road," said Alice.
"I only wish I had such eyes," the King remarked in a fretful tone. "To be able to see Nobody! And at that distance, too! Why, it's as much as I can do to see real people, by this light!" |
|
||||
|
||||
בשנת 1965 מצאתי טריק לטיפול באיש הבלתי נראה שלי. היתה לו צורה של גרגויל והוא כל הזמן ישב על סורגי החלון מאחורי. הוא היה בעצם סוג של שד. בכל פעם שהבטתי אחורה הוא נעלם, אבל נוכחותו הייתה מורגשת מאד. סגרתי את התריסים, אבל זה לא הפריע לו. עברה עלי תקופה מאד קשה. במשך חודשים הייתי שרוי בין פחדים לחרדות ולא ידעתי איך לצאת מזה. אני לא זוכר איך ומאיפה צץ בי לפתע הרעיון הבא: אמרתי לעצמי שהוא בעצם שומר עלי שלא יאונה לי כל רע. שהוא מגן עלי מפני כל השדים האחרים. זה עבד מיד. באותו רגע הפסקתי לפחוד. כל החרדות שלי נעלמו (לטובת אחרות, מציאותיות יותר) ולאחר מספר ימים נעלם גם האיש. עד היום אני מתגעגע אליו. |
|
||||
|
||||
מאוד דומה לתהליך שעבר עלי (אצלי זה היה גנב שישב על העץ בגובה הקומה השלישית בה גרתי, נפטרתי מבעייתם של כל אלה שגרו בחריץ שבין המיטה לקיר ועברתי לישון בבטחון במיטה במרפסת הפתוחה) |
|
||||
|
||||
האם גם הגנב שלך הוא אורן זריף? |
|
||||
|
||||
הגנב שלי היה צל בין הצללים אבל הוא מאוד דמה לגנב מאחד ממשחקי הלוח דאז, אולי ''ריכוז'' או משהו דומה. |
|
||||
|
||||
היום אני יודע שזה היה אורן זריף, שמהגנה אישית עלי עבר להגנה על כל המדינה |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |