בתשובה לדב אנשלוביץ, 06/03/11 22:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תשובות חיוביות מגיעות להסתברות של הרבה מעבר ל-99.99% (בהנחה שהמבחן בוצע כראוי, בלי טעויות (נפוצות מאוד) בניתוח התוצאות, ותוך הסמכות על היכרות עם פיזורם של אללים מסויימים באוכלוסיות הרלוונטיות). ההסתברות למוטאציה בדור אחד היא מאוד נמוכה. ההסתברות ליותר ממוטאציה אחת היא אפסית. מכיוון שבודקים מספר גדול של אללים בבדיקות הללו, גם מוטאציה אחד משאירה סבירות גבוהה מאוד לקרבה. מן הסתם, ככל שמתרחקים כך נעשה קשה יותר לזהות קרבה משפחתית. אינני מכיר חישובים של ה"הסתברות" של אב קדמון משותף לבני אדם ולקופים. עם זאת, מה שאתה מפספס פה זו עובדה חשובה: למה, בעצם, יש סבירות כלשהי, אפילו מזערית, לזהות מקרית בין שני בני אדם? התשובה היא שרובם המאוד גדול של הגנים (הפעילים) של בני אדם הם משותפים - 99.9%, פחות או יותר. זה בטח לא יפתיע אותך - הרי כל בני האדם מאוד דומים אחד לשני, בסך הכל. אבל העניין הוא שהדמיון בין בני אדם לשימפנזים עומד על 98.5% - הרבה יותר מאשר כל מין אחר בעולם. שוב, כפי שכבר תיארתי בעבר, הסבירות ששני המינים הללו יתפתחו באופן עצמאי לחלוטין ויגיעו למצב של גנים כמעט זהים הוא כל כך חסר משמעות, שהתער של אוקהם לבדו מספיק כדי לקבל את התאוריה של התפתחות האדם מאב משותף לו ולקוף. והיופי הוא שהדמיון הזה בין הגנים נחזה מראש על ידי התאוריה - לא מדובר על הסבר שבדיעבד, אלא על אישוש של התאוריה על פי הוכחה ניבויים שלה. ככה עובד המדע. ככה גילו את החוקים שעל בסיסם אתה מתכנן מכונות או מה שזה לא יהיה שאתה מהנדס. לא מדובר פה על איזו דעה נטולת חשיבות. אם אתה מבטל את החוליה של התפתחות האדם מהקוף, אתה למעשה מחוייב לשלול את כל שאר התאוריה, שכן הרציונל שמאחורי הקביעה הזו זהה לרציונל מאחורי קביעות אחרות של התאוריה. אי אפשר לקבל חלק בלי לקבל הכל. אם אי פעם יוכח שהאדם והקוף אינם קרובי משפחה, לא יהיה מנוס מלבטל לחלוטין את כל הידע האנושי בביולוגיה, ולחפש הסברים אחרים לממצאים האמפיריים. לגבי ההערה שלך לגבי משפט הקופים - גם התאוריה של איינשטיין הייתה יותר ממבוססת בקרב מדענים לפני שבוצע אותו ניסוי שהוכיח אותה והפריך סופית את ההסבר הניוטוני. היו מספיק עדויות והוכחות גם לפני שהמנגנון שהסביר את הממצאים העקיפים יותר נמצא. אבל אתה טועה לגבי הערך שמיוחס לגילוי הזה - מדובר היה בגביע הקדוש של הביולוגיה, והוגדר על ידי רבים בזמנו ולאחר מכן כמהפכה של ממש בחקר הביולוגיה, וכתגלית החשובה ביותר במאה ה-20. העובדה שהמדענים שגילו את הדנ"א זכו בפרס נובל פחות מעשר שנים אחרי הגילוי המקורי גם היא מצביעה על החשיבות שיוחסה לגילוי הזה. לא שלפני זה לא חשבו שיש משהו בדארוויניזם ואחרי זה כן - אבל מדובר היה באישוש יוצא מגדר הרגיל של תאוריה מדעית. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |