 |
נבלמתי בשלב מוקדם למדי של קריאת מאמר זה וברשות הקוראים אביא ציטוט לאותו בולם מסתורי
''רבבות פלסטינים שגדלו על הסתה ואיבדו צלם אנוש מוכנים לעשות כל דבר במטרה לפגוע בנו, גם אם זה יוביל בוודאות למותם''
אנשים לא מאבדים צלם אנוש כמעט לעולם אלא שלזה האחרון יש נטיה ללבוש ולפשוט מלבושים וצורה חדשות לבקרים.
אף כי התרעומת, באופן כללי לפחות, מובנת יש לנסות ולהבין את מראהו המיוחד של צלם האנוש גם כאשר זה עוטה חזות תמהונית לעינינו ''המתורבתות'' ואף, ואולי בגלל, כי מסופקני אם האבחנה באותו צלם אנוש הינה ברת ביצוע באופן מושכל יש לעשות מאמץ לקבל כעובדה מוגמרת את אנושיותו של אדם באשר הוא.
דווקא איתור הגורם המשותף ללובשי צלם האנוש הנכסף ולאלו שלפי הכתבה איבדו אותו (וגם כאלו שאינם מוזכרים בה) הוא המפתח ליצירת תקשורת ולו תהה זו ברמה בסיסית וחסרת תועלת בראשיתה (יש לציין בהקשר זה כי אין האמור דווקא על תקשורת מילולית גם ניסיון ע''י פעולה צבאית נמרצת להביא לתוצאה מסויימת דורש כי תתקיים תקשורת אף כי פיזית בעליל וכמעט באותו הקשר גם בעת פריקת זעם ראוי להמנע מלהמליץ על החלטה לא רציונאלית, מנגנון שאינו אפשרי בכל מקרה, ועל יצירת אשליה כי עלותה של גדר מרמזת על תועלתה)
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש