בתשובה לכ, 15/02/11 9:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הספק שלי בנוגע ליכולת שלי לעזור בעת הצורך הוא ספק ביכולת לקבל החלטות או לזכור ידע בשעת לחץ (או, בעצם, לזכור ידע גם לא בשעת לחץ); הלחץ שאני צופה שיהיה לא נובע מסבל הנפגע, על זה גם אני חושב שאתגבר בקלות, אלא מהמולת האנשים האחרים באירוע, או, אם נהיה רק אני והנפגע, מידיעתי את גודל השעה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני סקרן (חייבים לומר ״סקרן לדעת״?) אם הספק מבוסס על ניסיונך האישי במצבי לחץ (אילו?) או על הרגשה או ידיעה כללית? אולי בעצם זו ההגדרה של ״מצב לחץ״, כלומר, אם שיקול־הדעת שלך אינו מושפע, אז אינך בלחץ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה טובה. במבחנים (כתובים או מול מראיין) תפקדתי תמיד היטב, בעצם יותר טוב מאשר במשימה מקבילה שאינה מבחן. בעמידה מול קהל אני פחות טוב; מתפקד איכשהו, אבל מרגיש לפעמים על סף נפילה לאי-תפקוד. אגב, רק כבוגר; עד לפני כמה שנים, אני לא בטוח כמה, הייתי טוב גם בזה. (מבחינת הגדרה, אפשר לומר ש"מצבי לחץ" זו הבחנה אובייקטיבית: מצבים שבהם לאנשים רבים יש נטייה לחוש לחץ ו/או להיפגע בשיקול הדעת. ויש אנשים שבאותם מצבים לא נלחצים, ושיקול הדעת שלהם לא נפגע - עליהם נאמר שהם "טובים במצבי לחץ". אם תרצה, עבורם סובייקטיבית לא מדובר במצב לחץ. לחלופין, ייתכן שפסיכולוגית המצב הזה כן שונה עבורם ממצב הרגיעה, עם אדרנלין וכל זה, אבל הם מתפקדים טוב באותו מצב פסיכולוגי.) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |