בתשובה לא, 24/02/11 10:44
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אינך יכול להעלות את אחוז מקבלי הבגרות ל-52% בלי לפגוע באופן משמעותי ברמת הבגרות. ניסים כאלה אינם יכולים להתרחש. יש התפלגות טבעית של יכולות ואפשר לשפר את הרמה עד גבול מסויים אם לא רוצים לפגוע באחוז מקבלי הבגרות. המפתח לפוטנציאל לשיפור נראה לי דווקא בגן ובבית הספר היסודי -בפיתוח מיומנויות הביטוי בכתב ובע"פ, הבנת הנקרא ואולי עוד דברים שאינם עולים כרגע בראשי. נראה לי שהפתרון של מכינות של מספר חדשים עד שנה -לפני האוניברסיטה- הוא פתרון טוב לתלמידים שההבשלה הרגשית והשלב הפורמלי שלהם באים מאוחר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הוספת שנה רביעית לתואר ראשון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בהכרח. אולי לעשות מבחני כניסה ספציפיים. לטכניון למשל מבחן כניסה במתמטיקה, אנגלית, הבעה בכתב ואולי עוד מקצוע ספציפי. לאוניברסיטאות במקצועות שאינם דורשים מתמטיקה- בלי מתמטיקה.יש רבים שלא יצטרכו את המכינה ואולי תספיק להם מכינה חלקית. בשביל רבים זה יהיה במקום בזבוז הזמן והכסף המשוועים של המכינה לפסיכומטרי. אני חושב שהשיטה הזאת תנטרל את האלמנט התרבותי של הבחינות הפסיכומטריות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ידוע לי על מבחני כניסה לטכניון (או לכל אוניברסיטה אחרת בארץ), הרי בדיוק בשביל זה המציאו את הפסיכומטרי, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין כאלה. נדמה לי שהיו לפני הרבה שנים. המבחנים הפסיכומטריים פשטו את הרגל ברגע שהתחילו להתכונן וצמחה תעשיה שלמה סביבם. אם כבר צריך ללמוד אז עדיף ללמוד את המקצועות שרלוונטיים לפקולטה בה רוצים ללמוד. לימוד הפסיכומטרי הוא בזבוז מזוקק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה יקרה כשתחליט שכל אוניברסיטה תוכל לעשות מבחני כניסה? הרמה של מבחני הכניסה תהיה גבוה מאוד ותמשיך לעלות במקביל להדרדרות מערכת החינוך, כך שגם סביב זה תצמח תעשיה שלמה ואז היכולת של אנשים שהפרוטה אינה מצויה בכיסם להתקבל תקטן עוד יותר לעומת המצב כיום ותגדיל את הפערים ביכולת לרכוש השכלה גבוהה. היתרון של הפסיכומטרי טמון בכך שהוא לא בא לבדוק ידע (שניתן לרכוש בכסף) אלא יכולת ולהוות גורם מסנן על בסיס זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קורס במתמטיקה לא צריך להיות יותר קשה מפסיכומטרי רק יותר תכליתי ובעל ערך. חוץ מהדרדרות מערכת החינוך מסיבות שונות, יש ירידה ברמת הבגרויות בגלל הרצון שכולם יהיו בעלי תעודת בגרות. לגבי הפסיכומטרי: גם אותו רוכשים היום בכסף. הפסיכומטרי היה בעל ערך כשלא רכשו את המוכנות בכסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה הגדולה שהייתה במבחנים השונים לפני היות הפסיכומטרי היא שלכל פקולטה ובהרבה פעמים - גם לכל אוניברסיטה - היו מבחנים משלה. זו בעיה גדולה למי שלא יודע מה הוא רוצה ללמוד. הוא נאלץ ללמוד הרבה מבחנים ולהיבחן שוב ושוב לפקולטות ואוניברסיטאות שונות. זה דומה למה שעדיין קיים כיום ברפואה - לכל פקולטה מבחן משלה. מי שרוצה להתקבל לתל אביב עובר מבחן של תל אביב, ומי שלבאר שבע את של באר שבע. זה עוד מתקבל על הדעת כאשר אתה בטוח שאתה רוצה להיות רופא. אם אתה מתלבט בין פיסיקה למחשבים או אולי היסטוריה - המצב שלך פחות טוב. לא לדבר על כך שיש רבים שהיו שמחים ללמוד מחשבים אך מוותרים עקב ביקוש יתר (יש ביקוש יתר, שדוחף את דרישות הקבלה למעלה, לכן הממוצעים לא יתקבלו). זה מכניס גורם אי - ודאות רב. זו הסיבה שעברו למבחן אחיד - אחרי המבחן אתה יודע פחות או יותר מה האפשרויות העומדות לפניך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הפסיכומטרי היה בעל ערך כשלא רכשו את המוכנות בכסף." מאיפה אתה יודע? "המרכז הארצי לבחינות והערכה1" טוען בתוקף שההפרש בין הציונים של אלו שלמדו במכונים לאלו שלא למדו במכונים (אבל למדו בעצמם) אינו גבוה במיוחד (הם מדברים על פער של 10 נקודות2) האם יש לך נתונים אחרים? 1 אבל הם חשודים כאינטרסנטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבין מכירי, אלה שלמדו לבד הם הגאונים שיצליחו היטב גם בלי קורס. או אלה שידעו היטב שבשביל להתקבל לפקולטות הלא-יוקרתיות ולא-מפרנסות שמעניינות אותם, ממש לא צריך פסיכומטרי גבוה, ואת זה הם יוכלו להשיג היטב גם בלי קורס. היתר הלכו לקורסים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו ו? אז את אומרת, "מבין מכריי יש מוצלחים שלא למדו בקורסים, ויש מוצלחים פחות שלא למדו לפסיכומטרי" מה המסקנה מזה? ברור שיכולה להיות הטייה במחקר של ה"מרכז הארצי" אבל יש דרכים לעלות עליה (ואין לי מושג אם ניסו), לדוגמה, ממוצע הבגרויות של אלו שלא למדו לפסיכומטרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה מוצלחים פחות? ככה ללכלך? כבר אמרנו, שיש פקולטות שהפסיכומטרי הנדרש אליהן בשמים, ללא כל קשר לרמת הקושי של הלימודים. הפסיכומטרי לפיזיקה ולכימיה מגוחך. הפסיכומטרי לתקשורת בשמים. מי שהולך לפיזיקה / כימיה / היסטוריה / מדעי המזרח הקדום, יודע שהוא לא נדרש לפסיכומטרי גבוה1. הוא יכול להמר שבין אם יעזרו לו ללמוד ובין אם ילמד לבד, את הציון המגוחך הנדרש - ישיג בין כך ובין כך. 1 כלומר, אם הוא מספיק חכם כדי לברר מראש. אני עשיתי קורס עוד בצבא, לפני שבדקתי אם אני בכלל צריכה פסיכומטרי, ולשוא עשיתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חושב שצריך מכינות. תפקיד האוניברסיטאות הוא לא להיות בתי ספר תיכוניים\מכיני-בגרויות. מי שלא למד היטב למבחני בגרות, זו בעיה שלו, או שיבחן מחדש כדי לשפר את ציוניו או שלא ילך למסלול לא אקדמי. באופן כללי, מי שלא משיג רמה מינימלית בבגרות, וגם אינו מסוגל לשפר ציונים במבחנים חוזרים באופן עצמאי או בבתי ספר לבגרויות אינו כשיר ללימוד אקדמי מהסיבה הפשוטה: אין לו כושר ללמוד ולתקן את עצמו. מבחני הכניסה לא צריכים להיות שונים בהרבה ממבחני בגרות, אולי בכל מסלול צריכה להיות הדגשה על נושאים בעלי חשיבות ספציפית למסלול המבוקש (נאמר מבחני מתמטיקה למדעים מדוייקים, או ביולוגיה למדעי הטבע, או אנגלית למסלולים שבהם יש צורך בקריאה באנגלית). כל תפקיד מבחני הכניסה הוא לא "ללמד" אלא רק לסנן מתוך עודף המבקשים, את אילו שסיכוייהם להצליח נמוכים, זאת משום שהכנסתם של הרבה "חלשים" למסגרת האוניברסיטאית פוגעת ברמת הלימודים. למה מחלישה ? כי החלשים יוצרים אווירה שלפיה "השגיות" אינה חשובה או אפילו אינה דרישה לגיטימית. למה האוניברסיטה לא צריכה "ללמד לתיכון" ? כי זה לא תפקידה, אם כופים עליה תפקיד כזה היא תעשה עבודה חפיף. יוצא מכלל זה הם בתי ספר תיכוניים "צמודים" לאוניברסיטאות, לגבי אילו הלימודים התיכוניים שם ראויים ובדרך כלל באיכות גבוהה מהרגיל. למרות זאת, תלמידי בתי ספר אילו צריכים להיבחן בחינות כניסה כמו תלמידים מבתי ספר תיכוניים אחרים, כדי לא ליצור "העדפה לעשירים" מהסוג שהזכרתי. מבחני הבגרות _לבדם_ עלולים להיות מפלים בגלל טריקים שעושים בעלי אמצעים לשיפור ציוני בגרות. אותם טריקים מאפשרים ציוני בגרות לא מהימנים (כלומר ציונים גבוהים של "עשירים" לא משקפים רמה עדיפה בהשוואה למיעוטי אמצעים). עניין זה של חוסר מהימנות מתייחס לא רק לגבי אנשים אינדווידואלים אלא למצב של מיגזרים "עניים" (שבהם איכות בתי הספר ירודה או שבתי הספר שלהם לא יכולים להטות ציונים כלפי מעלה). רוב בתי הספר באיזורי פריפריה מסווגים פי הקריטריון שלי כבתי ספר "עניים". מבחני הכניסה אמנם לא פותרים לגמרי את חוסר המהימנות של ציוני בגרות, אבל מקטינים במידה מסויימת חוסר המהימנות בציוני הבגרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך. מי שיכול להצליח במבחני כניסה שלא יקח קורסים מכינים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לתת לאוניברסיטאות לערוך מבחני כניסה זה לתת לחתול לשמור על השמנת. כל אוניברסיטה שמרגישה יוקרתית (וכולן מרגישות יוקרתיות) תעלה את הרף כל כך גבוה שאנשים ייאלצו לקחת קורסים במשך שנה שלמה בשביל לעבור את המבחנים, מה שיאריך בפועל את התואר בעוד שנה וייתר לחלוטין את מבחני הבגרות. ומה אתם חושבים? שסביב זה לא תתפתח תעשיה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאוניברסיטאות ולחוגים היוקרטיים הרף תמיד יהיה למעלה. לרוב המכללות הרף נמוך יותר. ברור לי שפסיכומטרי אחיד לכל האוניברסיטאות איננו אמצעי טוב כי יש שוני בין מקצועות ותחומים שונים. לא כל מוסד חייב לכתוב את הבחינה שלו: יכולות להיות בחינות אחידות ללימודי הנדסה וכד'; רמת הציונים הנדרשת תהיה על פי הביקוש. ללימודי היסטוריה אפשר לעשות בחינה שמתייחסת לכישורים הדרושים ללימוד המקצוע הזה. אני יודע שבזמני למדו סטודנטים שלא התאימו לנושא- ללא יכולת ניתוח מקור מינימלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכש''ז, עשיתי בחינות כניסה ספציפיות לטכניון (בסוף לא למדתי שם) וגם לבר-אילן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין מה זה משנה, אם יהיה מבחן נפרד למדעי המחשב ומבחן נפרד למשפטים (אם לבחור שני חוגים פופולרים), יואל גבע יעביר קורס "הכנה לבחינת הכניסה במדמ"ח" וקורס "הכנה לבחינה במשפטים", המצב עלול להיות יותר גרוע, אם נגיד יהיה גם "מבחן כניסה להנדסת חשמל" ו"מבחן כניסה לכלכלה" אנשים רבים מנסים להתקבל נניח, גם למדמ"ח וגם לחשמל, וכעת ייאלצו להיבחן פעמיים (במקרה הטוב, בו כל האוניברסיטאות והמכללות מקבלות על עצמן מבחן אחיד) ולשלם פעמיים למכון ההכנה. מעבר לזה, הנתונים של הפסיכומטרי מוכיחים שיש מתאם טוב, בין הצלחה בפסיכומטרי להצלחה בתואר, ולבחינה אחידה קבועה לאורך שנים ויחסית (כלומר מתפלגת נורמלית) כמו הפסיכומטרי יש יתרונות רבים, אם יש מבחן אחר שנחשד כטוב יותר (ואפילו הוא מתאים רק לפקולטה מסויימת), צריך לעשות קודם כל ניסוי ורק אחרי זה להחליט שהוא "באמת" טוב יותר. איזה אלמנט תרבותי יש בפסיכומטרי1? יש רק חלק אחד קצר בן 4 שאלות בפסיכומטרי שאולי יש בו אלמנט תרבותי, הקטע של האנלוגיות (נעילה לבריח זה כמו שתייה לכוס). מעבר לזה, לא ברור לי איפה אפשר למצוא שם הטיה תרבותית. 1 בעברית, אין לי את הכלים לשפוט את זה שבערבית... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |