![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לא נכון. ייעודו של בית הספר התיכון אינו להיות אמצעי סינון. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אולי לא בי"ס תיכון אבל הבגרות כן? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מעשית, כן. וזה באמת מצב הרסני ללמידה בתיכון. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ידוע לכל שיעודו של התיכון הוא א.לשמש תירוץ לתקציב החינוך ב.להחזיק את האוכלוסייה בגילאי 14-18 בתוך המערכת ומחוץ לסטטיסטיקות של האבטלה |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני לא יכול להתווכח עם מה שידוע לכל. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
בעצם, יש לי מה להוסיף על הטענה המרגיזה שצריך להשתמש בתיכון כאמצעי סינון. הטענה הזאת היא דוגמא קלאסית להשתלטות ההגיון הטכנוקרטי על הרציונאליות. האידאל הטכנוקרטי מתחיל (נניח) בשנות העשרים של המאה ה-19, אצל סן-סימון, שטען שאפשר למיין את האנשים לפי כישוריהם וכך ליצור חברה יצרנית ומתפתחת ועם זאת הרמונית. לדעתו, המדע יתן לנו את הכלים לסווג את בני-האדם בצורה נכונה, ולכן לא יהיה צורך בכפייה כדי להשאיר אנשים במקומם במערכת. בזמנו זאת הייתה השקפה הומניסטית: סן-סימון קידם את הרעיון של מיון לפי כישורים במקום לפי זכויות מורשות או כוח פוליטי. האידאל הזה, של האדם כמכונה ושל החברה כמכונה, נישא דרך הסן-סימוניסטים במאה ה-19, לפרדריך טיילור במאה ה-20 ועד למהנדסי תעשייה וניהול בימינו. רק שהיום אנחנו יודעים יותר. ההשקפה שניתן למיין בני-אדם "מדעית" נראית לנו נאיבית. יותר מזה, היום סוגי הכישורים השתנו והחברה השתנתה. אנשים מחליפים קריירות מספר פעמים במהלך החיים, הגבולות בין מקצועות "גבוהים" ו"נמוכים" הטשטשו, והדרישות החברתיות של עולם העבודה משתנות ללא הרף. האתגר היום הוא ליצור מערכות חינוך שונות מבעבר, כאלה שלא יקבעו את האדם והאזרח העתידי במקום אחד, אלא יאפשרו לו גמישות מקצועית ואישיותית. אבל לטכנוקרטיה יש אנרציה משלה. בגלל שהיא התגלתה כדרך יעילה להשגת מטרות חברתיות (לפחות בעולם התעשייתי. אני בספק אם זה ימשיך כך), אנחנו מתבלבלים ומחילים את ההגיון שלה גם על הניסיונות לקבוע מה הן המטרות הרצויות. היא לא מתאימה לזה. הרצון להפוך את מערכת החינוך למערכת מיון הוא טכנוקרטי באופיו, ומנוגד לצרכים החברתיים והאישיים של בני החברה. בכל פעם שאני מודאג מאלו שמנסים להכפיף את רוח האדם לקריטריונים טכנוקרטיים, אני מתעודד כשאני נזכר שדה לה מטרי, האיש שכתב במאה השש עשרה את "Man the Machine", נפטר בסופו של דבר מאכילת-יתר. אפילו המכונה התקוממה נגד האיש. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מה הייעוד של התיכון? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לא יודע. משהו כמו לספק הרחבת דעת, השכלה ולעצב נורמות אישיותיות שילוו את האדם הבוגר. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כן, זה מה שאומרים (וגם מה שאני חושב במידה מסויימת), יש לך רעיון איך לעשות את זה בלי מבחנים ויעדים מדידים? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לא. הייתי שמח לרעיון כזה, אבל קשה לי לתאר מערכת חינוך המוני ללא מבחנים ויעדים מדידים. לא יצאתי נגד המבחנים, אלא נגד ההכפפה של היעדים הלימודיים בביה''ס התיכון לצרכי המיון של האוניברסיטאות. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אוקיי, אז איך היית מתאר לימודים אידאליים בתיכון? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לכתוב מניפסטו חינוכי? אני חושש שאני לא האיש לכך. עיקר הידע שלי על לימודים בתיכון מגיע מסרטי התבגרות. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
חבל, נראה לי שהרעינות שלך עשויים להיות מקוריים בהשוואה לרעיונות הרגילים באייל. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
תודה. נראה לי שהדיון פנה לכיוונים קצת טכניים ובאמת חבל. אחרת יש כאן מספיק אנשים עם חשיבה מעניינת. |
![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |