 |
|
 |
||
|
||||
 |
כל קפל קרקע שתחזיר להם , יתפרש בעיניהם כעידוד חיובי וכהבעת חולשה מצידנו. לכל מי שחשב שהיציאה מלבנון הוסיפה לנו כוח והרתעה, שיתעורר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כל-כך פשוט, האומנם? אני מניח שההמשך צריך להיות "ככל שתכניס להם, כך כוחם ירפוס, והם ייכנעו לנוכח כוחנו העדיף". למרבה הצער, אנו רואים במהלך השנים האחרונים מתאם בין הכוח שאנו מפעילים לטרור (גירוש החמסניקים וגל הטרור אחריו, חיסול המהנדס וגל הטרור אחריו, ועוד ועוד ועוד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה הנשאלת היא האם כוח שלאחריו יובהר שבמידה ושוב יחזור טרור אנחנו נגדיל את העוצמה בכל פעם לא יפתור את הבעיה. דוגמה דומה אבל שונה. בברזיל יש חוק שקובע כי לכ מכונית יש יום שבה אסור לה לנסוע במקומות מסויימים בשעות העומס. החוק אומר שמי שניתפס משלם קנס, מי שנתפס פעם שניה גם אם זה רחוב ליד באותו היום או ביום אחר ישלם כנס כפול, לאחר מכן פי ארבע שמונה ועד שתמכור את המכונית בשביל לשלם את הקנס. מסתבר שהחוק הזה עובד, האנשים בברזיל לא נוסעים ברכב שבו אסור להם לנהוג ביום ובשעות שאסור בגלל שהם יודעים מה יקרה. במידה וישראל תנהג בצורה דומה, זאת אומרת תכריז כי בפיגוע הבא היא תיישר כמה בתים (הקרובים ביותר למקום שבו אירע המקרה של הטרור בקו אוורי) בפעם הבאה היא תיישר בדיוק כמות כפולה וכך הלאה, וכל זאת שהיא כלל לא תתיחס עם גרו או לא גרו שם אנשים, יתכן והלחץ על הטרור שמגובה היום על ידי העם ישנה את עורו וידרוש מהם להפסיק, זאת בתנאי שלא בכל פעם לאחר מכן ישראל תיתן להם קרוונים ואו כל דבר אחר. ישראל תכריז כלפי העולם כי היא מסרבת לקבל טרור פלסטיני ובכל פעם שטרור כזה יקרה ויוכח כי הוא פלסטיני היא תגיב באותה הצורה כאשר מבחינתה בסופו של דבר לא ישאר בית אחד עומד על הקרקע, לתחושתי לאחר מספר קטן מאוד של פעמים הטרור יעלם לחלוטין. (כמובן שזמן בין פיגועים כלל לא משפיע זאת אומרת שעם פגעו ב5 בתים ושנה לאחר מכן שוב היה ארוע טרור הרי שהפעם ימשיכו ויכפילו את הפגיע בבתים תוך כדי הסבר בכל ערוצי התקשורת העולמיים והישראלים כולל אילו של הרשות על כך שישראל מסרבת להיות מדינה שבתוכה טרור. עכשיו ישאלו האנשים ומה עשמה מסעודה שביתה נהרס? התשובה היא לא אשמה יותר מהחיילת שנהרגה היום, אין פה מי אשם יותר או פחות, יש פה מריבה בין שני עמים שבסופו של דבר יאלצו לסיים את המעבק עם יותר או פחות מתים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראה, אנו רואים מגמה, שככל שאנו מגיבים באלימות האלימות חוזרת כלפינו כבומרנג. אנו רואים קו ליניארי בכך, ואתה טוען שיש איזו נקודת מפנה, שעוד לא הגענו אליה, שבה המגמה תתהפך. זה הימור, ואינני בטוח שהוא שווה את מחירו. *בינתיים*, כל הראיות מראות ש Blood will follow blood. אתה מוכן להשתתף בניסוי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני אנחנו רואים שבאותה מגמה מצד שני המצב ממשיך גם כאשר נותנים מוותרים והולכים ללכיוונם בכל דרך שהיא עדיין לא הליכה לתוך קו המים ומערבה. הטענה כי זה לא עזר לא נכונה. לפני לא שנים רבות הצבא הישראלי עשה כמה מבצעים יפים והמוסד גם כן מה שיצר רתיעה גדולה בעולם מבפני הכוח הציוני ישראלי. כיום לאחר מספר פשלות ההרתעה ירדה. ופה הבעיה. שאלתי פה מספר פעמים מה הוא הדבר שימנע ממחבל שמוכן למות לעשות את המעשה ולהתפוצץ או להרוג אנשים אחרים. התשובה שלי הייתה הידיעה כי במידה והוא לא יצליח למות הוא יסבול שנים על כך בצורה הי לא מוסרית שניתן. אני עדיין חושב שיש דרכים לעצור מחבלים, אני חושב שלעיתים האימרה של הטנקיסטים "מה שלא הולך בכוח הולך ביותר כוח" נכונה ולפעמים אין דרך אחרת. חומה או מה שלא יהיה לא יוכלו להגן עלינו מדברים שעפים באוויר. ההצעה של מר מאן שאז נוכל לתקוף והעולם יקבל את זה לא אפקטיבית בעיני כיוון שהיום לא כל כך איכפת לי מה יחשוב העולם כאשר כל יום נהרגים פה ושם אזרחים וחיילים מהצד שלנו ואילו משלהם נהרגים אחרים (ואני לא מדבר על המחבלים). הדרך היחידה לדעתי היא לא באמצעות פגיעות במבנים ריקים כיוון שעובדה זה לא עובד. הדרך מתחלקת. החלק הראשון הוא הפרדה מלאה ברמה סופית, זאת אומרת אין יותר עבודה בישראל, אין יותר טיסה לחו"ל דרך ישראל או מעבר בגבולות של ישראל. ההפרדות חייבת להיות מלאה לחלוטין, וזאת על מנת להסביר להם כי אנו לא רואים בהם אופציה לדיבור כל עוד ש ולא הרוג אחד בשנה בגללם. החלק השני הוא פגיעה במקומות הכואבים ביותר שתגרום להם להרגע סופית, פגיעה בהנהגה שלהם, פגיעה בתשתיות שלהם, חשמל מים וכל דבר אחר, (וכן לתת לכוח בין לאומי לתת להם אוכל ומים אך זאת בתמורה לנשק שהם יחזירו לנו, אני כרגע עם כל הצער לא מרחם עליהם אלא מרחם אלינו. נמאס לי לשמוע כל יום על פיגוע חדש ועל תקיפה של בניינים בעזה, הם לא מפחדים מזה, נמציא להם ממה לפחד. אני זוכר תקופה של מהומות באינטיפדה הראשונה שבה היו באים גולני וצנחנים ומנסים להרחיק את זורקי האבנים, שום דבר לא היה עוזר להם , ואז משום מקום היו מגיעים שני גיפים של מגב, עוצרים בתוך הקהל שלהם, והחברה שלהם היו נעלמים, למה? מהסיבה הפשוטה והקשה הם פחדו ממגב פחד אימה, הם ידעו שמגב ישברו להם את הידיים ואת הרגליים וגם אם הם יצאו מזה כך הרי שזה יהיה בנס. עובדה שאז זה עבד. אגב מה ההימור שלך? שעד 2003 יהיו לנו עוד 300 הרוגים? מה ההימור שיהיה זה משהו שאתה מכיר? או משהו שמישהו שאתה מכיר מכיר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה הויכוח שלי (בשלמותו, אנא) עם MRP. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"...זאת אומרת תכריז כי בפיגוע הבא היא תיישר כמה בתים (הקרובים ביותר למקום שבו אירע המקרה של הטרור בקו אוורי) בפעם הבאה היא תיישר בדיוק כמות כפולה וכך הלאה, וכל זאת שהיא כלל לא תתיחס עם גרו או לא גרו שם אנשים, יתכן והלחץ על הטרור שמגובה היום על ידי העם ישנה את עורו וידרוש מהם להפסיק..." ואם אירגון הטרור הנ"ל מעוניין בתגובה ישראלית שכזו, אמנם לא מעוניין באופן פורמלי אבל בכל זאת, משום שהדבר טורם לתעמולה הפלשטינאית בזירה העולמית ? האם גם אז הדבר ירתיע או שבעצם הדבר הוא בעצם תמריץ לפעולת טרור ? התפישה הזאת לא מתאימה לפסיכולוגיה של אלו הרואים עצמם כקדושים מעונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכוח שאנו מפעילים נגד טרור כיום, משול לאדם שמכה קלות את יריבו בזירה פעם או פעמיים כל כמה דקות, ובכל מכה רק מעצבן את יריבו יותר ומעודד את ביטחונו העצמי במכות הבודדות והחלושות שהוא משלח. אנחנו לא מכים את הפלסטינים במכות הימום ופציעות משתקות. רק ''מעבירים מסרים'' או ''מסכלים נקודתית''. בינתיים אלו צעדים שלפי דעתי להם מטרה מאוד מצומצמת. השפעה על הפוליטיקה של הסיכסוך כמו הלחץ על ערפאת או סיכול נקודתי כמו עצירת מחבלים וחיסול מבוקשים. אלה אינם נחשבים כלל להפעלת כוח אמיתי שהינו בר הרתעה. וכמובן אינם נחשבים לכוח גדול מזה שנועד לחסל (וכלל לא להרתיע) אירגונים חמושים שפועלים למעשה בחופשיות נגד ישראל. מדוע ממשלות ישראל (כולן בעשר השנים האחרונות אם אני לא טועה) נקטו ונוקטות באותם הצעדים המצומצמים ביותר נגד טרור ואלימות כלפיה, זו שאלה שאת התשובות עליה אני מנחש. ואני מנחש פוליטיקה, ופחד מדירדור המצב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משום שישראל לא בטוחה בצידקתה !!! ובצדק... זאת הבעיה שמכרסמת אותנו (את החברה) מבפנים. מליארד אנשי ימין לא יצליחו לשכנע אותנו שהשטחים שכבשנו ב-67 הם חלק בלתי נפרד מישראל השלמה, הם לא מצליחים אפילו לשכנע את עצמם באמת המפוקפקת הזאת (מבחינה ריאלית אם לא היסטורית). גם מליארד ימנים לא ישכנעו אותנו שההתנהגות הישראלית בשטחים מאז 67 לא הביאה אותנו הלום ובעצם היא זאת שיצרה את העם הפלשטינאי. רק אם לא נהיה שם ונקבע את גבולות המדינה באופן סופי ובהסכמה בינלאומית (בהסכמת האו"ם + אירופה + ארה"ב) נפסיק לחשוב פעמיים כאשר אנו צריכים להגן על אזרחי מדינת ישראל (ומחלת ההיסוס היא לא נחלת מנהיגים שמאלנים-מחבקי-עצים-ושומעי-נורית-גלרון-בזמן-הדלקת-נרות-בכיכר, גם מנהיגי הימין כגון שרון-אני-אשם-בבעיות-כי-אני-מחליט-את-ההחלטות-ולא-פרס-ומפלגת-העבודה-כמו-שאני-מנסה-למכור-לציבור "חולים" בה). כאשר יתושים עוקצים אותך בזמן פסיעתך בביצה בטיול שלך לאפריקה אתה קצת מנפנף בידיים, מוחץ יתוש מידי פעם ומקטר בזמן שאתה מודע שזה אופיו של המקום אליו נכנסת. הרי מדובר במקום משכנם של יתושים. כאשר יתושים עוקצים אותך בביתך שלך אתה כבר יכול להזמין את המדביר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אבל אותם טרוריסטים שרואים שדברים זזים בעקבות הטרור . אתה מסכים איתי שזה יגרור עוד טרור? הדבר היחיד שעדיף לטרוריסט מאשר האקט עצמו הוא החרדה מפניו. דברים פשוטים. אני בטוח שכוח שיופעל לא יעלים את הטרור, אבל אני יותר בטוח בכך שתוצאות ממעשי הטרור רק יגבירו אותו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פחחחחחח. כושר הרתעה ? זה מה שמדאיג אותך ? זו שאיפת הקיום פה, שיהיה לנו כושר הרתעה ? אם ישראל תיסוג (כולל מהגולן), ותחזיר חלק מירושלים, אז ארהב ואולי גם האיחוד האירופאי יהיו מאחרוינו, למקרה הממש לא סביר שכל ארצות ערב פתאום יחליטו לתקוף אותנו. אם אתה, ורוב אזרחי מדינת ישראל חושבים שזה מה שיקרה, אז באמת אפשר לוותר פה על העסק, כי זה יגשים את עצמו. אם מדינת ערב המדוברת היא לא מהשפויות במיוחד, בהתאם לעומד מראשה, אז הקונצים האלה באמת לא משנים, היא תתקוף אם תרצה, ואם היא מהשפויות יותר היא לא תתקוף בטח עם הידיעה שאם ישראל תרגיש על סף חידלון, היא תתקוף בנשק גרעיני. כן, הרבה "אימים", מצד שני, אנחנו כבר יודעים מה האפשרות השניה, רואים אותה בשטח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארה"ב והאיחוד האירופי יהיו מאחורינו??? מדינת ישראל ניצלה!!! יש קטע של אפרים קישון , שהוא מתאר מצב שהפסדנו במבצע קדש דומני, וכל העולם מצדיע למדינת ישראל שהיתה ואיננה השורה האחרונה של הקטע היא משהו כזה: אבל כל זה לא קרה כי ניצחנו את המצרים, וכך הפסדנו את תמיכת העולם. משהו כזה. וכן, כושר ההרתעה שלנו הוא דבר חשוב מאד. אם לא שמת לב, אז אי לנו שום חברים ברדיוס הקרוב, ושכנינו היקרים היו קופצים לביקור אם רק היה להם נדמה שהם יכולים. אני לא בא להעצים את צה"ל ולהפריז בכוחו. אני מודע לנחיתות היחסית שלנו על שכנינו, מבחינה צבאית וכשכבשה גודלת בעדר זאבים, כדאי לה להיות שרוטה בשכל. פתרון מדיני בהחלט דרוש כאן. אבל כדאי שיהיה ריאלי. כולנו זוכרים את אוסלו |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |