 |
לפני כמה חודשים טיילתי בהודו ויצא לי לקרוא קצת על הפוליטיקה ההודית. לפי מה שקראתי, הודו היא דמוקרטיה שמזכירה קצת את ישראל - דמוקרטית עבור חלקים נבחרים מהאוכלוסיה, עבור אלו שגרים במקום הנכון, בעלי רכוש, או נולדו לקאסטה המתאימה.
עבור חלקים אחרים מהאוכלוסיה, הודו הינה רודנות. בקשמיר הרג הצבא ההודי עשרות אלפי בני אדם בעשרים השנים האחרונות, אלפים "הועלמו". עשרות של מליונים בכל רחבי הודו איבדו את בתיהם, אדמתם ומקורות מחייתם עקב פרוייקטים של "פיתוח", רובם בני קאסטת ה Dalit או התושבים השבטיים המקוריים של הודו - ה Adivasi (ובניגוד למה שנכתב כאן, על אף שהם עניים ולא משכילים חלקם יודעים יפה מאוד להתבטא ולהתנגד לממשלה. זו מצידה יודעת לירות בהם ולכנות אותם טרוריסטים).
במדינתו של גנדי, גוג'רט, התרחש ב 2002 מה שתואר כפוגרום מתוכנן כנגד הקהילה המוסלמית, לאחר מתקפת טרור של מוסלמים על רכבת בה נשרפו בחיים חמישים ושמונה איש (הינדו). נשים מוסלמיות נאנסו ברחוב ולאחר מכן נקרעו לגזרים ע"י ההמון. איש אופוזיציה, חבר פרלמנט לשעבר, הסתגר בביתו והתקשר לכל מי שיכול היה - למפקח המשטרה של גוג'רט, למזכיר הכללי, אולם ללא הועיל. משיחותיו התעלמו, רכבי המשטרה שהקיפו את ביתו לא הועילו. ההמון פרץ לביתו, ושרף אותו ועוד כמה מבני ביתו בעודם בחיים. ישנן עדויות מטרידות ביותר על כך שהפוגרומיסטים הסתובבו עם רשימת כתובות מודפסת של בתים ועסקים של מוסלמים מתוך רשומות הבחירות למחוז. מי שהואשם באחריות למהומות/פוגרום וכניסתו לארה"ב אף נמנעה על רקע מעורבותו, נרנדרה מודי איש ה BJP (המפלגה הלאומנית ההינדית, אשר שלטה בגוג'רט באותו זמן), נשאר בתפקידו ואף נבחר לראשות ממשלת גוג'רט לאחר מכן.
בקיצור, הודו הינה הרבה דברים, חלקם יכולים להיקרא דמוקרטיים וחלקם מזכירים מדינות רודניות נוראיות במיוחד. אני חושב שכשמדברים על היותה של מדינה דמוקרטיה חשוב לבחון לא רק את הממוצע, אלא גם את תנאי המינימום/מקסימום. אם המדינה היא דמוקרטית ליברלית עבור חצי מהאוכלוסיה ומשטר רודנות עבור חצי אחר (או יחס גרוע עוד יותר כמו במקרה של הודו), אזי התועלת בביטויים כמו "חצי דמוקרטיה" או "דמוקרטיה פגומה" היא מוגבלת. הביטויים הללו מערפלים ומסתירים יותר משהם מבהירים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש