בתשובה לאיציק ש., 10/02/11 6:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הוא מן הסתם טוען את זה על סמך ספר התו"ל הבסיסי (לשעבר) של צה"ל מאז 1964, 'תורת הקרב', כרך ב', פרק ח' פסקה 7, "הגנה ניידת". התיאוריה, די בקיצור, היא שכשיש לך מרחב תמרון אתה יכול לבצע הגנה ניידת. לתת לאוייב לכבוש קצת שטח שלך תוך-כדי שחיקתו (לא 'לעמוד במרחק בטוח ולהסתכל', אבל לא להתעקש על כל מטר ולא לנסות לבלום אותו בקו המגע, במקרה זה תעלת סואץ), ואז לרכז כח, לתקוף-נגד ולחסל אותו, ולא (כמו שנעשה בפועל) לתקוף לכל רוחב הגזרה טיפין-טיפין בנסיון לעצור את המתקפה המצרית על קו המים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
התיאוריה היא כמובן הגיונית. כדי לעבוד על פיה צריך לנהוג בראש קר, ללא ענייני כבוד וכד'. כמובן שמצבים כאלה אינם קיימים כשהיזמה באה מצד האויב שאנחנו באופן בסיסי מזלזלים בו. יתכן ובניתוחים סגורים וקרים בצה''ל לא זלזלו במצרים, אבל לא כך היתה ההצגה כלפי הציבור- חלקו אנשי מילואים או סדירים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, ועדת אגרנט כבר הקדישה פרק שלם לכך שתפיסת-ההגנה-הלא-כתובה בסיני הייתה נגד התו''ל. כיוון ששרון התנגד בדיוני מטכ''ל לתפיסה זו, הגיוני לצפות שלא היה רמטכ''ל היה עושה משהו - אבל כל אלו ספקולציות. (וגם בניתוחים בתוך צה''ל לרוב זלזלו אז במצרים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם שרון היה עדיין אלוף הפיקוד, האם היה יכול להחליט שהוא נותן למצרים להעביר את הצבא לגדה המזרחית, להתקדם מזרחה ואז לתקוף אותם? אם הוא היה קיים לבד- אולי היה יכול לקבל את ההחלטה הזאת; אבל הוא לא היה לבדו. הוא היה אלוף מאד פוליטי. החשש שהוא יצטייר כגנראל שנתן למצרים להתבסס בגדה המזרחית בלי לעשות כל מה שביכולתו כדי לזרוק אותם לתעלה בזמן הצליחה, לא היה מאפשר לו לקחת את הסיכון (הסיכון שאיננו רק סיכון צבאי אלא גם פוליטי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן, וייתכן שלא. ובכל מקרה הטיעון שהגבת לו היה לגבי שרון כ*רמטכ"ל* אפשרי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |