 |
>זה נראה לי (למרות מה שכתבתי) בכל זאת מתאים לאופי משטרו ה"ליבראלי" של אובאמה שמנסה לשחרר את העמים מעולם של רודנים.
אני רוצה להזכיר לך שהנשיא בוש קידם בצורה אגרסיבית אג'נדה של חופש ודמוקרטיה. בנאום ההכתרה השני שלו, הפצת החופש הדמוקרטי עמדה בלב המדיניות הבינלאומית שלו, "כל מי שחי בעריצות וחוסר תיקווה, ארה"ב לא תתעלם מהדיכוי, או תקבל את הדיכוי שלכם. כשתתקוממו למען החירות, נעמוד יחד איתכם". ומייד לאחר הנאום הזה הוא "הדוקטרינת החרות " של בוש הופעלה נגד מצרים עם לחץ על מובארק כדי לשחרר את פעיל השלום המצרי איימן נור. מזכירת המדינה רייס מיהרה לקהיר ונאמה בזכות הדמוקרטיה וזכות הבעת דעה חופשית כנגד המשטר, "הפח מבחירה חופשית ברחבי המזה"ת כבר לא יכול להצדיק את שלילת החירות, הגיע הזמן לנטוש את כל התירוצים שנועדו להתחמק מהעבודה הקשה של דמוקרטיזציה". ב-2006, אחרי לחץ אמריקאי לדמוקרטיזציה בעזה החמאס עלה לשלטון. מנגד, ממשל בוש טען שהדיקטטורות בעולם המערבי מהוות כר פורה לטרור אך כדי "למגר את הטרור בכל מקום בעולם" הוא דווקא נאלץ להעזר בשלטונות עריצים. והס מלהזכיר את המלחמה בעירק שנועדה למגר שילטון עריץ ולהביא את בשורת הדמוקרטיה. לעומתו נראה שאובמה מתנהל בהססנות/זהירות/טיפשות/חכמה. הוא לא התערב בהפגנות באירן לפני שנתיים, ובנאומו האחרון על מצב האומה הוא התייחס בקצרה רק לטוניסיה, ואף מילה על מצרים, או החיזבאללה בלבנון.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש