|
תביא, זה מעניין.
אם כבר עורכים רשימה של כאלו שזיהו את השורשים המשותפים לאידיאולוגיות טוטליטריות, אסור לשכוח את קרל פופר - שהצביע על אויביה הרעיוניים של "החברה הפתוחה": אפלטון, הגל ומרקס.
אני חושב שהחלק התיאורטי יותר חשוב מאנקדוטות פוליטיות, למרות שיותר קשה לשכנע באמצעותו את הציבור. כי בכל דור קמים אנשים שהאוטופיה הקומוניסטית (או הפונדמנטליזם הדתי, או "החברה הסגורה") קוסם להם, והם תולים את הקטסטרופות שהקומוניזם הביא באישיותם של מנהיגים מסוימים - כאילו "הבעיה איננה בקומוניזם, אלא בסטלין או לנין או פול-פוט או מאו או קסטרו או צ'אבס או ...".
זו טעות קטלנית שעלולה להצמיח ניסיון נוסף - כאילו מנהיג אנושי יותר, חכם יותר, יכול לעשות את זה יותר טוב. פופר (ולדבריך כנראה גם האייק) מראה שזה לא סטאלין ולא לנין ולא מנהיגים אחרים אלא התיאוריה עצמה שגויה מיסודה, כך שגם אם אמא תרזה הייתה מנסה ליישם אותה, היא הייתה מביאה רק אומללות, טרור, עוני ומוות. מה שעושה את לנין וסטלין (והיטלר ואחרים) יותר מרושעים מאחרים זה העובדה שהם ניסו ליישם את התיאוריה השגויה הזאת.
|
|