|
||||
|
||||
קצת באיחור, אבל לא נורא. לישראל כנראה אין הרבה השפעה על המאורעות הפנימיים בזירה המצרית, אך כן יכולה להנסות ולהערך בהתאם. התרחיש של ביטול הסכם השלום עם מצרים או, חס וחלילה, מלחמה - עוד נראה רחוק. כנראה שאפילו עם גורמים איסלמיים קיצוניים ישתלטו על מצריים הדבר לא יקרה באופן מיידי - יש למצריים יותר מדי מה להפסיד - תמיכה אמריקאית ובינלאומית, עלויות כספיות ואולי גם את סיני. לכן התרחיש הזה לא מפחיד, לפחות לא בטווח המיידי. מכיוון שאין מה לעשות בנידון, הדבר הנכון הו ''נחיה ונראה''. משהו שיכול להדאיג הוא אימוץ ה''מרד'' נגד הרשות הפלסתינית, שהופכת יותר ויותר למשרתת של מדינת ישראל, תוך צבירת קופה נאה לאליטה השולטת. אמנם, בטווח הנראה לעיין המדיניות הנוכחית של הרשות היא הטובה ביותר לעמה - לחץ בינלאומי תוך ויתור על מאבק אלים - אך לא בטוח אם הרחוב הפלסטיני רואה זאת גם כן, במיוחד עקב כך שהציבור הפלטיני שוגה באשליות לא פחות מהציבור הישראלי, ועומד בפני ויתורים קשים מחלומו בכל הסכם עתידי. כנראה שחיזוק הרשות וניסיון להעביר רפורמות שיהפכו אותה לפחות מושחתת היא הפתרון הרצוי מבחינת ישראל, שסומכת כרגע על הרשות שתנהל את ענייניה בגדה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |