בתשובה לאייל משומר, 02/02/11 14:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני קצת מבולבל, אתה כותב: בשתיהן הדברים שנאמרים ע"י גלנט... האם אתה מתכוון לכך שגלנט אמר משהו שהוא לא אמת? אם כך הוא פשוט שיקר. אם התכוונת לכך שגלנט שתק ולא אמר את האמת ביוזמתו, הרי שלא תהיה בקלטת שום אמירה, שקרית או אמיתית. בכל אופן גלנט מואשם בחתימה על שני תצהירים שקריים, אם יהנה מהספק (לא היה לי זמן לקרוא בעיון כי הצלתי את חיי העם) הרי שבאי כוחו שניסחו את התצהירים הם העבריינים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שגיתי בתיאור הבעיה, היא איננה אפיסטמיולוגית כי אם נוטה יותר לביהביוריזם ברור שאדם בור שאיננו מכיר את העובדות יחטא מידי פעם באי אמירת אמת וכל זה ממניעים של חוסר ידיעה. בהנחה שלפנינו אלוף אמיתי יודע כל האם תיאור היועץ את דבריו ומעשיו כאי אמירת אמת נבעו אך ורק מאי רצונו להלבין פניו באמירה חמורה יותר או שמא ישנם דברים בגו הגו הנשאל הינו האם ליועץ ישנה דרך להעריך בין אי אמירת אמת לשקר בהינתן שתי סיטואציות זהות בהן תשובותיו של גלנט זהות ולא אמיתיות/שקריות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסוח, זה שורש הענין ''אמירת לא אמת'' היא שקר לכל דבר, אך אם תאמר ''שיקר'' אתה חייב לשפוט ולהעניש על שקר, אם אינך רוצה לפגוע בו עוד תאמר ''לא אמר אמת'' ותעזוב אותו לנפשו ללקק את פצעיו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |