|
דמוקרטיה אינה מטרה עליונה של קהיליה חברתית, למרות שבמשטרים דמוקרטיים נוהגים להלל אותה מעל ומעבר.
מטרה עליונה של קהיליה, כאשר היא מאמצת צורת "שלטון", היא להשיג ככל האפשר את מיקבץ המטרות הבא: א. מזון, ב. בית, ג. בטחון פנים (נגד פושעים וכדומה), ד. בטחון חוץ (נגד מדינות שכנות עוינות), ה. הגינות משפטית, ה. תכנים רוחניים (בידור ודת למשל), ו. בריאות (התווסף כמטרה רק במאות השנים האחרונות במיוחד במאה העשרי).
שלטון שמספק את מירב המטרות א--ו יקבל את אימון הציבור, אפילו אינו דמוקרטי. יתרון של דמוקרטיה הוא בכך שהיא מאפשרת בקלות יחסית להחליף את השלטון אם הוא ניכשל בהשגת המטרות א--ו. חסרונה של דמוקרטיה היא שהיא לעיתים קרובות "מסורבלת" מכדי להשיג ביעילות את המטרות א--ו (למשל, בהשגת מטרות ג' ו ד').
המציאות ההיסטורית מוכיחה שרוב הקהיליות הסכימו לקבל על על עצמן משטרים לא דמוקרטיים לאחר שאילו לא סיפקו את המטרות א--ו. דוגמאות: א. המלוכה בישראל הקדומה שהחליפה את שלטון "הכהונה", ב. הקמת הקיסרות הרומית במקום הרפובליקה הרומית, ג. החלפת הדמוקרטיה של ילצין בחצי דמוקרטיה של פוטין. ד. התפוררות הדמוקרטיה הלבנונית בשנת 1980 בערך, ה. התפוררות החצי דמוקרטיה באלג'יר שקמה לאחר ימי דה-גול.
המציאות של היום היא שרוב מכריע של האנושות מקבל בהסכמה שלטון לא דמוקרטי.
לגבי מעמד האינטרנט, הוא חשוף רק למיעוט המשכיל בקהיליה, ברוב מדינות העולם השפעתו של מיעוט זה אינה גדולה מספיק כדי לחולל מהפיכה דמוקרטית או אפילו לקיים דמוקרטיה קיימת (אם היא ניכשלת בהשגת המטרות א--ו).
לגבי מה שאמר נתניהו לגבי דמוקרטיה בארצות שכנות. זה לא ממש רלוונטי. כמו רוב השליטים, דיבורים שלו כלפי ארצות עוינות אינם כנים (ובצדק). הארצות השכנות לנו אינן בשלות לדמוקרטיה עוד עשרות שנים, אולי עוד מאות שנים. דמוקרטיה אפשרית במבנה חברתי מסויים ולא אפשרית במבנה חברתי אחר, החברה הערבית אינה מאפשרת לדמוקרטיה לשרוד.
|
|