|
||||
|
||||
באיראן ישנה מסורת של התקוממות עממית. תמיד מדובר היה בשילוב זרועות של כמה קבוצות באוכלוסייה כמו במהפכה הלבנה ובמהפכה האיסלאמית. במצרים לעומת זאת, כמו בארצות ערביות אחרות, אין מסורת שכזו. הסכנה לכאוס היא גדולה יותר. מכיוון שהאיראנים למודי הפיכות הם גם למודי חזרה לשגרה - גם אם מדובר בשגרה שונה בתכלית מקודמתה עדיין קצב ההסתגלות של האוכלוסייה מהיר מאוד. מכיוון שמדובר בפעם הראשונה עבור המצרים קשה לצפות את התוצאות בסופו של דבר. מצרים פתוחה יותר מאיראן כלפי המערב וזהו משתנה חשוב שיש לקחת בחשבון: העובדה הזו מגבילה אותה מאוד יחסית לאיראן מבחינת היכולת להגיב במהירות וביד קשה. הבדל נוסף שפועל לרעת מצרים לעומת איראן הוא היחס לדת. הרבה מתנגדי משטר במצרים שייכים לזרם האסלאמיסטי. באיראן ישנה רתיעה מללכת עם המהפכה "עד הסוף" בשל זיהוי המשטר עם אנשי הדת. במצרים לעומת זאת היחס של רבים כלפי מובראכ הוא כלמשטר כופר. זהו על קצה המזלג עיקר השוני. ישנם הבדלים נוספים כמובן אך אלה שמניתי הם העיקריים שבהם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |